לין ג'יאן הצהיר במסיבת עיתונאים היום (יום שני) כי כלי התקשורת האמריקאי הפר באופן חמור את עקרון "סין אחת" ואת שלושת המסרים המשותפים של סין וארה"ב בכך שסיפק במה לפקידים טייוואניים לקדם עמדות בדלניות ולהציג את טייוואן כמדינה נפרדת.
הוא הוסיף, "הניו יורק טיימס צריך לשקול מחדש את גישתו במקום להתמיד בטעויותיו".
לין ג'יאן הצהיר גם כי ישנן ראיות חותכות למעורבותו של העיתונאי בפעילויות דיסאינפורמציה במהלך שהותו בסין ולהפרתו את תקנות הרפובליקה העממית של סין בנוגע לפעילותם של משרדי תקשורת קבועים וכתבים זרים.
הוא הדגיש, "בהתאם לכך, סין ביטלה את רישיון השהייה של העיתונאי בהתאם לחוקים ולתקנות הרלוונטיים".
דובר משרד החוץ הסיני האשים את ארצות הברית בפוליטיזציה של סוגיות תקשורתיות, באומרו כי וושינגטון הפעילה לחץ פוליטי על כתב סוכנות הידיעות שינחואה, שעבד באופן חוקי בארצות הברית, במסווה של "אמצעי נגד".
לין ג'יאן ציין כי סין תמיד סיפקה את התנאים הדרושים לעבודתם ולחייהם של עיתונאים זרים, והוסיף כי בשנים האחרונות ניתנו הקלות רבות בקבלת אשרות לעיתונאים אמריקאים המגישים בקשה לעבודה בסין, בעוד שבקשות של עיתונאים סינים לעבודה בארצות הברית אושרו לעיתים רחוקות.
סין: דיאלוג אסטרטגי עם בריטניה - הזדמנות לפיתוח שיתוף פעולה מקיף
בתגובה לביקורה של שרת החוץ הבריטית איווט קופר בבייג'ינג ולהשתתפותה בסבב ה-11 של הדיאלוג האסטרטגי בין שתי המדינות, דובר משרד החוץ הסיני הצהיר: "דיאלוג זה, כמנגנון ברמה גבוהה, הוא פלטפורמה חיונית לחילופי דברים בין שתי המדינות."
הדובר הוסיף: "לאור המצב הבינלאומי המורכב והלא יציב יותר ויותר, היחסים האסטרטגיים בין סין לבריטניה - שתיהן חברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם - קיבלו משמעות מעשית גדולה עוד יותר."
הדובר הסביר כי במהלך הדיאלוג, שני הצדדים החליפו דעות מעמיקות על יישום הסכמים חשובים שהושגו על ידי מנהיגי שתי המדינות, פיתוח שיתוף פעולה מעשי וסקירת נושאים אזוריים ובינלאומיים. מטרת הדבר היא לקדם פיתוח בר-קיימא ומעמיק של השותפות האסטרטגית המקיפה בין סין לבריטניה, ולהבטיח כי יתרונות שיתוף הפעולה הללו ימומשו במלואם לטובת שתי המדינות והעולם כולו.
דיאלוג זה מציג גם הזדמנות לתיאום נוסף בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה, הסביבה והביטחון האזורי, דבר המשקף את רצונן של שתי המדינות להעמיק את השותפות האסטרטגית ביניהן בקנה מידה עולמי.
סין: על הקהילה הבינלאומית להיות ערנית מפני התעוררותה מחדש של "הניאו-מיליטריזם" ביפן.
בתגובה לשאלה בנוגע לדבריו של שר ההגנה היפני שינג'ירו קויזומי בפסגת שאנגרי-לה בסינגפור, הצהיר לין ג'יאן כי דבריו של הבכיר היפני חסרי בסיס עובדתי והם "חלשים וחסרי יעילות" לנוכח עובדות היסטוריות, משפטיות וסטטיסטיות. הוא הוסיף כי הם לא יוכלו לזכות באמון מדינות אסיה והקהילה הבינלאומית.
הוא הוסיף והצהיר כי המיליטריזם היפני ביצע פשעים נרחבים במהלך מלחמת העולם השנייה, וגרם סבל עמוק למדינות אסיה ולבנות בריתן.
בהתייחסו להצהרת קהיר ולהצהרת פוטסדאם, אמר לין ג'יאן כי שני מסמכים בינלאומיים אלה מאשרים במפורש את פירוק הנשק המוחלט של יפן ומניעת התעוררותה מחדש.
לדבריו, החוקה היפנית מטילה גם מגבלות מחמירות על השימוש בכוח צבאי ועל הזכות לנהל מלחמה.
דובר משרד החוץ הסיני הוסיף כי תקציב הביטחון של יפן עלה על 62 מיליארד דולר, וקבע שיא חדש זו השנה הארבע עשרה ברציפות מאז מלחמת העולם השנייה.
הוא טען כי ההוצאות הצבאיות לנפש של יפן גדולות פי שלושה מזו של סין, וכי תקציב הביטחון של המדינה כאחוז מהתמ"ג הגיע ל-2%, ואף מתנהלים דיונים להעלאתו ל-3.5%.
לין הצהיר גם כי ממשלת יפן הנוכחית האיצה את פריסת טילים התקפיים לטווח בינוני וארוך, הקלה את ההגבלות על יצוא נשק, ומבקשת לתקן את חוקתה ומסמכי הביטחון שלה - פעולות שבייג'ינג רואה כהפרות של אילוצים משפטיים מקומיים ובינלאומיים ואתגר לסדר הבינלאומי שלאחר מלחמת העולם השנייה.
בהתייחסו לציון 80 שנה לפתיחת בית הדין בטוקיו, הוא ציין כי בית הדין הכיר בפשעי המיליטריסטיקה של יפן והיווה את הבסיס המשפטי לסדר הבינלאומי שלאחר המלחמה.
דובר משרד החוץ הסיני סיכם באזהרה כי כמה מומחים וחוקרים בינלאומיים רואים קווי דמיון בין גישתה האחרונה של יפן לבין המגמה שהובילה לעליית המיליטריזם ולפרוץ מלחמה בעבר. לכן, הוא הדגיש, על הקהילה הבינלאומית להישאר ערנית כדי למנוע את היווצרותה והתפשטותה של "ניאו-מיליטריזם" ביפן.
נור ניוז