הניו יורק טיימס דיווח כי ערב התקיפה באיראן, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לא רק נכח בחדר המצב עם נשיא ארה"ב, אלא גם הוביל את המשא ומתן.
כמה שבועות לאחר מכן, לאחר שהבטחות אופטימיות אלה התפוגגו, היחסים השתנו לחלוטין. שני גורמים ביטחוניים ישראלים הצהירו כי ממשל טראמפ דחק את תל אביב לשוליים במידה כזו שמנהיגיה הבכירים כמעט והודחו לחלוטין משיחות הפסקת האש בין שני הצדדים.
הישראלים, שלא קיבלו מידע מספיק מבעלי בריתם הקרובים ביותר, נאלצו לאסוף כמה שיותר מודיעין על וושינגטון וטהראן באמצעות קשרים משלהם עם פקידים ודיפלומטים אזוריים.
להידרדרותה של ישראל ממחלקת טייס למחלקת תיירים עלולה להיות השלכות חמורות, במיוחד עבור ראש הממשלה, שעומד בפני קרב בחירות קשה השנה.
בתוך שבועיים מהמלחמה התברר כי הסכסוך לא ישיג את ההצלחה לה קיווה טראמפ. הבית הלבן וכמה בכירים ישראלים התמקדו לחלוטין בסיום המלחמה. גורמים אמריקאים הצהירו כי הם רואים בנתניהו בעל ברית בזמן מלחמה, ולא שותף למשא ומתן. הוא נתפס כאדם שיש להכיל בעת פתרון סכסוכים.
מעמדה של ישראל צנח במהירות משותפת שווה לקבלן משנה בלבד עבור הצבא האמריקאי. נתניהו תמיד הציג את עצמו בפני הבוחרים כמקורבו של טראמפ, בעל יכולת ייחודית לזכות ולשמור על חסדו של הנשיא. בתחילת המלחמה הוא הציג את עצמו כשווה ערך לנשיא בנאום טלוויזיוני, והדגיש כי הוא שוחח עם טראמפ "כמעט מדי יום", מחליף רעיונות ועצות ו"מקבל החלטות יחד".
רבים מחוגו הפנימי של טראמפ דחו זה מכבר את רעיון שינוי המשטר באיראן כפנטזיה טהורה. סדרי העדיפויות האמריקאיים והישראליים התפצלו במהירות, במיוחד לאחר סגירת מיצרי הורמוז, העלייה החדה במחירי הנפט והלחץ שהופעל על טראמפ להסכים להפסקת אש.
הרפובליקה האסלאמית של איראן לא הובסה בשום אופן.
בתחילת המלחמה, נתניהו טען לשלוש מטרות: שינוי משטר, השמדת תוכנית הגרעין של איראן ופירוק תוכנית הטילים שלה. אף אחת מהמטרות הללו לא הושגה. ההצעה האמריקאית האחרונה היחידה קוראת להקפאה או הפסקה של הפעילות הגרעינית האיראנית למשך עשרים שנה, תקופה שעשויה להתקצר בהצעות עתידיות. עובדה זו מעלה את האפשרות שההסכם הסופי ידמה את הסכם הגרעין האיראני (תוכנית הפעולה המשותפת הכוללת), ממנה נסוג טראמפ.
נור ניוז