מה קורה מאחורי הקלעים ביחסי אבו דאבי-תל אביב?

הפצת החדשות והדיווחים על שיתוף הפעולה של איחוד האמירויות הערביות עם ארצות הברית וישראל נגד איראן וביטחון אזורי התרחבה עד לפסגת בריקס, שם, בשערורייה מהדהדת, מנעו איחוד האמירויות הערביות מהפסגה לפרסם הצהרה סופית המצדיקה את התקיפות הללו. במקביל, חדשות ערוץ 24 בישראל חשפו כי תל אביב קיבלה הודעת מחאה חריפה מאיחוד האמירויות הערביות לאחר שמשרד ראש ממשלת ישראל חשף את ביקורו של בנימין נתניהו באבו דאבי בעיצומו של הסכסוך עם איראן. הודעה זו הועברה ישירות למטה הביטחון הפנים של ראש ממשלת ישראל באמצעות מוחמד אל-ח'ג'א, שגריר איחוד האמירויות הערביות בשטחים הכבושים. למרות שמשרד החוץ של איחוד האמירויות הערביות הכחיש "באופן מוחלט" את הדיווחים בנוגע לביקורו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במדינה במהלך הסכסוך האזורי בהצהרה רשמית, ההיסטוריה של איחוד האמירויות הערביות בהסתת משברים אזוריים ומעורבותה במלחמת יום הכיפורים הופכת ביקורים כאלה לסבירים.

ההיבטים הפוליטיים והביטחוניים של הגילוי
עם זאת, היסוסם של מנהיגי אבו דאבי בהכחשת הסדרים אלה עשוי לנבוע מחששם מההשלכות העתידיות של יחסים כאלה. השלכות אלה עלולות, מצד אחד, להפוך את איחוד האמירויות הערביות למטרה לגיטימית להגנה עצמית איראנית במקרה של הסלמה צבאית כלשהי עם ארצות הברית וישראל. מצד שני, הן עלולות לבטל שנים של השקעה מסיבית במותג העולמי של איחוד האמירויות הערביות, לאור הסלידה הגוברת מישראל.
בעוד שההכרה של ההנהגה הישראלית בביקור באיחוד האמירויות הערביות עשויה להתיישב עם מטרותיו הפוליטיות של נתניהו לקדם הסדר ולדחוף מדינות ערב לפעול נגד איראן על אדמת ישראל - בדיוק כפי שפקידים אמריקאים הודו רשמית בתפקידן של כמה מדינות ערביות במלחמת יום הכיפורים בחלוקת העלויות הפוליטיות של התבוסה - גילוי זה עשוי גם להיות מכוון להפעיל את זכותה של איראן להגנה עצמית במקרה של הסלמה צבאית כלשהי עם ארצות הברית וישראל. במהלך מלחמת יום הכיפורים, איראן, מתוך שכנות טובה וכבוד למדינות ולממשלות האזור, נמנעה מלהתקיף נגד מדינות ערב, והגבילה את התקפותיה לבסיסים, אינטרסים ומטרות ישראליות וארה"ב. קבלת ישראל עלולה להעניק לאיראן את הזכות לפגוע באיחוד האמירויות הערביות כחלק מהכוח העוין. כיום, כולם מודעים לעוצמתה הצבאית של איראן ויודעים שלמדינה זו יש את היכולת והכישורים להגיב לכל איום. יתר על כן, היא רצינית לגבי ביצוע הצהרותיה ואזהרותיה. לכן, צפויה מאיחוד האמירויות להגיב באופן נחרץ.
המחירים הגיאופוליטיים והמוניטין הבינלאומי של איחוד האמירויות הערביות
מנהיגי מדינה זו, שכעת שקועים עמוק באינטרסים האישיים ובאג'נדות של הישות הציונית, וידיהם חשופות כעת, חוששים מההשלכות של מצב זה. איחוד האמירויות הערביות, הטוענת כי יש לה יכולות ביטחוניות וטכנולוגיות מתקדמות, מבקשת לבסס את מעמדה כמרכז כלכלי אזורי ועולמי, המתחרה בקטאר ובערב הסעודית - מטרה שהושגה חלקית בדובאי. בינתיים, איחוד האמירויות הערביות הוציאה מיליארדי דולרים על תקשורת ופרסום, כולל בשיתוף פעולה עם מדינות המערב, כדי לשווק את עצמה ולהציג תדמית שלווה והומניטרית. על ידי השתתפות בפשעים אמריקאים-ציוניים, איחוד האמירויות הערביות מתמודדת עם בידוד ופסימיות מצד מדינות שכנות, הרואות בה כוח מערער בביטחון האזורי. גם המוניטין העולמי שלה עומד בפני אתגרים חמורים. כיום, דעת הקהל העולמית, ואפילו ממשלות, עדות לגל של טינה נרחבת כלפי ישראל וממשל טראמפ; עד כדי כך שכל מי שמתעסק איתם מתמודד עם אי-הסכמה ושנאה ציבורית. עבור איחוד האמירויות הערביות, מצב זה מייצג בזבוז של השקעות עבר ועיוות של תדמיתה ההומניטרית והשלווה, אשר תיפגע למעשה על ידי דיפלומטיה ציבורית.
הסיכויים וההשלכות של המתיחות האזורית
איחוד האמירויות הערביות, שחלמה על תמיכתן של ארצות הברית וישראל ועל יכולתן להשיג גלובליזציה, לא רק שנכשלה בהשגת מטרה זו, אלא גם משלמת כעת מחיר כבד על יחסים אלה. הקהילה הבינלאומית רואה במנהיגי המדינה שותפים לפשעים אמריקאים וישראליים, מעזה ועד אסכולת מינאב. האמת הבלתי ניתנת להכחשה היא שהמצב הנוכחי במצרי הורמוז והכפייה של איראן לנהל אותו בתבונה הם תוצאה של הסתה אמריקאית וישראלית למלחמה, מה שהצית גל של מחאות עולמיות נגדם. למרות שאיחוד האמירויות הערביות, באמצעות השקעותיה, כמו ההשקעה של 5 מיליארד דולר בהודו, מבקשת תמיכה בינלאומית כדי לחלץ את עצמה מביצת שיתוף הפעולה עם ארצות הברית וישראל, שמה מוזכר כעת לצד שמה כסיבה לסגירת מצר הורמוז. מצב זה הגביר את התגובות השליליות ואף עשוי לגרום למדינות אחרות לנקוט פעולה נגדה. כיום, איחוד האמירויות הערביות, כחלק ממכונת המלחמה והטרור האמריקאית והישראלית, מתמודדת עם הגבלות על המעבר דרך מצר הורמוז, בעוד שגם נתיבים חלופיים נכשלו. מצד שני, העולם רואה באיחוד האמירויות הערביות אחת הסיבות למצב זה, שהמשכו עלול להוביל לסנקציות. מה שקרה לאיחוד האמירויות הערביות כיום הוא טעות בחישוב, בחירה לעמוד בצד הלא נכון של ההיסטוריה, וכניעה לאויבי האזור והאנושות. זה עלה, וימשיך לעלות, לה ביוקר ברמה הכלכלית, הביטחונית, הפוליטית והתדמיתית, כפי שמעיד בידודה של איחוד האמירויות הערביות בפסגת בריקס.
אין דרך לצאת ממצב זה אלא על ידי סיום תלותה ואשליית האינטרס האישי שלה ביחסיה עם הישות הציונית וארצות הברית, ועל ידי כניעה לסדר האזורי והעולמי החדש. אחרת, רכבת המשברים המאיצה שלה, מפיצול השייח'ים ועד בידוד אזורי ובינלאומי, לא תיעצר.