לעיתים, משפט בודד של פוליטיקאי בולט נושא משקל והשפעה רבים יותר מעשרות הצהרות וניתוחים רשמיים. כך גם בדבריו האחרונים של קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ. הוא נודע בעמדתו הקשה והאנטי-איראנית ובביקורתו ארוכת השנים על מדיניותה של טהרן, אך נאלץ להכיר באמת שרבים במערב העדיפו להתעלם ממנה בעיצומה של המלחמה והמשבר. בנאום שנשא ביום שני, הצהיר מרץ בגלוי כי איראן נראתה חזקה מהצפוי בסכסוך האחרון, ובמקביל הפגינה כישורי משא ומתן יוצאי דופן. דברים אלה אינם רק הערכה פוליטית; הם מייצגים הודאה בכישלון של כמה חישובים מערביים.
הודאה מאוחרת ויקרה
במשך שנים, תדמית שלילית של איראן מושרשת בבירות מערביות רבות - סטריאוטיפ לפיו מדינה הנטולת סנקציות, הגבלות כלכליות ומתחים פנימיים לא צפויה להחזיק מעמד בטווח הארוך ותתמוטט בהכרח תחת לחץ מוגבר. כתוצאה מכך, יושמו אסטרטגיות שונות, החל מסנקציות מקסימליות ועד ללחץ צבאי ואמברגו כלכלי. אבל קנצלר גרמניה, בשיא הסכסוך, הודה למעשה כי תמונה זו אינה שלמה, וכי גישתה של איראן הן למלחמה והן למשא ומתן חרגה מתפיסות מערביות מוקדמות.
הטעות העיקרית של המערב הייתה הגבלת הערכת הכוח שלו למדדים כלכליים. בעוד שהכלכלה היא ללא ספק מרכיב חשוב בכוח הלאומי, היא אינה הסיפור כולו. מדינות אינן מוגדרות אך ורק על ידי צמיחה כלכלית או שערי חליפין. במשוואות הכוח האמיתי, גורמים אחרים ממלאים תפקיד מכריע, כגון מיקום גיאופוליטי, יכולות הרתעה, יכולת גיוס לאומי, חוסן חברתי, ניסיון בניהול משברים וחדות פוליטית. לאיראן היה משקל שרבים מהאנליסטים המערביים העריכו בחסר בתחומים ספציפיים אלה. מדינה הממוקמת באחד האזורים הרגישים ביותר בעולם, שולטת בנתיבי אנרגיה חיוניים, בעלת ניסיון של עשרות שנים בהתמודדות עם לחצים חיצוניים, ועיצבה מחדש את מבני ההגנה והביטחון שלה כדי להתאים ללוחמה מודרנית, אינה ניתנת למדידה על ידי סטנדרטים פשוטים ומקובלים.
ההיבט המשמעותי ביותר בדבריו של מרץ היה הודאתו ביכולת המשא ומתן של איראן. גם הכרה זו היא הודאה באותה טעות בחישוב. בשנים קודמות, הנרטיב המערבי הרווח היה שלחץ מוגבר על איראן יוביל בהכרח לוויתורים נוספים, וכי ככל שהיקף האיומים מצומצם יותר, כך טהראן תהפוך לגמישה יותר בשולחן המשא ומתן. עם זאת, הניסיון הראה כי משא ומתן נושא פרי כאשר הוא מבוסס על כבוד הדדי והכרה במאזן הכוחות האמיתי, ולא על כפייה. במהלך תקופה זו, איראן הוכיחה כי היא אינה רואה סתירה בין התנגדות לדיפלומטיה; היא אינה מנהלת משא ומתן מעמדת חולשה, וגם אינה מוכנה לקבל הסכם שנכפה תחת לחץ. גישה זו הציבה אתגר בפני הצד השני.
לעג הפוליטיקאי האירופי לבלבול של וושינגטון
אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר בנאום הקנצלר הגרמני היה הבעת תמיהתו בנוגע לאסטרטגיית היציאה של ארצות הברית מהמלחמה. אין לראות זאת רק כביקורת על וושינגטון, אלא כתיאור של משבר אסטרטגי ובלבול עמוק ברמת המדיניות האסטרטגית האמריקאית. ההיסטוריה של מלחמות מודרניות מראה כי מעצמות רבות מתקשות להיכנס לסכסוך, אך מתקשות להיחלץ ממנו. ארצות הברית מצאה את עצמה שוב ושוב במצב זה, מעיראק ואפגניסטן ועד מקרים אחרים. פתיחת משבר באמצעות הפגנת כוח היא קלה, אך תרגום עליונות צבאית להישג פוליטי הוא השלב הקשה יותר. כעת, וושינגטון ניצבת בפני אותה דילמה: המשך הלחץ והסכסוך הוא יקר ומסוכן, בעוד נסיגה ללא תוצאות נתפסת כסימן חולשה, והמשא ומתן יגיע למבוי סתום ללא שינוי גישה.
גם דאגתו של מרץ בנוגע למצרי הורמוז מובנת בהקשר זה. אירופה, וגרמניה בפרט, מודאגת יותר מהמחירים הכלכליים של המלחמה מכל דבר אחר. עבור כלכלות מתועשות, ביטחון אנרגטי הוא נושא קריטי, וכל מתח במפרץ הפרסי מתורגם ישירות לאינפלציה, שיבושים בשרשרת האספקה ומיתון כלכלי. מנקודת מבט זו, מלחמה עם איראן אינה רק נושא ביטחוני, אלא משבר בעל השלכות מרחיקות לכת על השווקים הגלובליים. גרמניה ומדינות אירופאיות אחרות מודעות היטב לכך שחוסר היציבות באזור אינו מוגבל למזרח התיכון.
מה שאנו שומעים היום מקנצלר גרמניה הוא פשוט הכרה מאוחרת באמת ישנה: לא ניתן להכיל את איראן באמצעות מודלים פשטניים ופתרונות מוכנים מראש. מדינה בעלת יכולות גיאופוליטיות כאלה, ניסיון היסטורי ויכולת הסתגלות לא תיאלץ לסגת מהזירה באמצעות לחץ בלבד או איומים חד-צדדיים. כל אסטרטגיה שמתעלמת ממציאות זו נידונה לכישלון חרוץ.
דבריו של מרץ, אף על פי שנאמרו מנקודת מבט ביקורתית, נושאים מסר ברור. יריביה של איראן עשו שוב את אותה טעות: זלזל בכוחה של אומה והנחה שכוח צבאי לבדו יכול לפצות על הבנה מדוקדקת של המציאות בשטח. כעת, אפילו כמה מהדמויות המערביות הביקורתיות ביותר נאלצו להכיר בכך שאיראן לא רק יצאה חלשה מהצפוי, אלא גם הצליחה להפוך את המשוואה למורכבת ויקרה הרבה יותר ממה שהצד השני חזה בתחילה. בפוליטיקה הבינלאומית, הודאת אויב לא תמיד ראויה לחדשות, אך היא נושאת ערך אנליטי משמעותי. הודאתה של מפלגת מרצ היא כזו; היא מדגימה שהמערב התמהמה להבין את טבעו של השחקן שעמו הוא עומד.
נור ניוז