סקירת נתונים ומדדים כלכליים אחרונים מראה כי למלחמה האמריקאית-ישראלית נגד איראן הייתה השפעה רחבת היקף ורב-גונית על הכלכלה הישראלית. העלויות הישירות של מלחמה זו לבדה מוערכות בכ-17.5 מיליארד דולר; נתון זה אינו כולל הפסדים עקיפים כגון הפסקת פעילות כלכלית, ירידה בייצור ועלויות שיקום, כך שהיקף הנזק בפועל צפוי להיות גבוה בהרבה.
בתחום התשתיות העירוניות, דיווחים מצביעים על הרס נרחב. לדברי ראש עיריית תל אביב, יותר מ-1,000 יחידות דיור בעיר לבדה הפכו לבלתי ראויות למגורים. הדבר לא רק יחריף את משבר הדיור אלא גם יטיל עומס נוסף על כספי הממשלה כדי לפצות על ההפסדים. רישום של כ-30,000 תביעות פיצויים מדגים את היקף הנזק הנרחב ואת השפעתו על חלק גדול מהחברה.
מצד שני, המגזר העסקי התמודד עם ירידה חסרת תקדים. הסטטיסטיקה מראה כי מצבן הכלכלי של 32% מהחברות הידרדר בהשוואה לחודש הקודם, ו-85% חוות ירידה בהכנסות וירידה בפעילות. מגמה זו מצביעה על מיתון עמוק בשוק המקומי וירידה בכוח הקנייה, שאם תימשך, עלולה להוביל לסגירה נרחבת של עסקים.
הירידה החדה במגזר התיירות היא אחד המדדים המשמעותיים ביותר לשבריריותה של הכלכלה הישראלית. על פי נתונים זמינים, מספר התיירים הזרים בחודש מרץ לא עלה על 9,400, ירידה של 92% בהשוואה לחודש הקודם. גרף המגמה של ארבע שנים מראה גם ירידה חדה ופתאומית בכניסות תיירים בתקופות קריטיות, במיוחד בתקופות מלחמה ומתיחות אזורית. ירידה זו פגעה קשות באחד ממקורות המטבע החשובים ביותר ופגעה לרעה בהזדמנויות התעסוקה במגזר.
יתר על כן, אינדיקטורים מקרו-כלכליים מציירים תמונה מדאיגה, כאשר הגירעון התקציבי מגיע לכ-5.3% מהתמ"ג, ועולה על הציפיות. הגרף ההיסטורי של הגירעון התקציבי מראה כי מדד זה גדל בשנים האחרונות בהשפעת משברים כמו מגפת הקורונה ומלחמות אזוריות, וכעת הגיע לרמה המאיימת על היציבות הפיננסית.
בסך הכל, השילוב של הפסדים ישירים, קיפאון עסקי, קריסת התיירות והגירעון התקציבי המתרחב מצביע על כך שהכלכלה הישראלית נכנסת לשלב קריטי. בעוד שחלק מהנזק הזה עשוי להיות ממותן בטווח הקצר, חוסר יציבות ביטחוני ופוליטי מתמשך עלול להאט את תהליך ההתאוששות ואף להחריף את המשבר. נראה כי ניהול נסיבות אלה דורש מדיניות כלכלית דחופה, הזרמת משאבים כספיים ומאמצים להשבת היציבות הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית.
נור ניוז