ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הצהיר כי "הקשר ההדוק בין קנדה לארצות הברית, שהיה בעבר יתרון, הפך כעת לחולשה ויש לתקן אותו". הצהרה זו משקפת שינוי בפרספקטיבה ברמות הפוליטיות הגבוהות ביותר של אחת מבנות בריתה החשובות ביותר של וושינגטון. באיחוד האמירויות הערביות, אמר עבדאללה ח'לק עבדאללה, יועץ לשעבר לנשיא, כי "בסיסים אמריקאים הפכו לנטל על איחוד האמירויות הערביות, והגיע הזמן לשקול לסגור אותם". הערה זו משקפת הערכה מחודשת של תפקידה ועלותה של הנוכחות הצבאית האמריקאית במפרץ הערבי. הוול סטריט ג'ורנל דיווח גם כי איחוד האמירויות הערביות הודיעה לוושינגטון כי היא עשויה להחליף חלק מהנפט שלה במטבעות אחרים, כולל היואן הסיני, אם לא יהיו לה עתודות דולר מספיקות. משמעות הדבר היא שמטבעות חלופיים נכנסים בהדרגה לסחר האנרגיה.
לחצים כלכליים, הדולר ומדדים מקומיים בארה"ב
על פי סקרים שפורסמו, שיעור התמיכה בנשיא ארה"ב עומד על 37%. יתר על כן, רק 32% מהאמריקאים מרוצים מהטיפול באינפלציה וביוקר המחיה, בעוד שכמעט מחציתם הביעו חוסר שביעות רצון חזק מהמצב הכלכלי. נתונים אלה מצביעים על לחצים כלכליים גוברים וירידה באמון הציבור במדיניות הכלכלית של הממשלה - בעיה שעלולה להשפיע על יעילות מדיניות החוץ במערכות פוליטיות רבות. בנוסף לנתונים אלה, גם סוגיית ההסתמכות על הדולר ביחסים הכלכליים של חלק מהמדינות נשקלה מחדש. השימוש הפוטנציאלי במטבעות כמו היואן בבורסות הנפט הוא אינדיקציה למאמץ להפחית את התלות בדולר בסחר הבינלאומי.
סדרי עדיפויות במדיניות החוץ של ארה"ב ומתחים נתפסים
בסעיף העוסק במדיניות חוץ, הטקסט מצביע על התמקדותה של ארה"ב בתמיכה בישראל. דונלד טראמפ הצהיר כי "ישראל היא ידידתנו הקרובה ביותר", והמעיט בחשיבותה של דעת הקהל האמריקאית לחלק ממדיניותו. לעומת זאת, קמלה האריס אמרה כי טראמפ "הוביל את אמריקה למלחמה חסרת טעם והרסנית בגלל ישראל". שר החקלאות הישראלי אבי דיכטר הצהיר בראיון לתחנת הרדיו בשפה העברית רשת ב' כי "ישראל גררה את ארצות הברית למלחמה עם איראן". הצהרות אלה, הן רשמיות והן קשורות לתקשורת, משקפות את הוויכוח הגובר על מידת העצמאות של ארה"ב בקבלת החלטות במדיניות חוץ ויחסיה עם בעלות בריתה האזוריות.
השלכות גיאופוליטיות ודפוסי תלות משתנים
ההתפתחויות הנ"ל מראות כי מדינות מסוימות שוקלות מחדש את דפוסי התלות הביטחוניים והכלכליים שלהן. סוגיות כגון בחינת סגירת בסיסים צבאיים, שינוי המטבעות המשמשים בסחר באנרגיה וביקורת על עלויות שיתוף הפעולה עם ארצות הברית הן אינדיקטורים להערכה מחודשת זו. מבחינה אזורית, מדינות מסוימות עברו לגוון את יחסיהן הפוליטיים והכלכליים כדי להפחית את תלותן במעצמה אחת. מגמה זו ניכרת בעיקר באפשרויות הגדלות לשיתוף פעולה ובהפחתת הסיכונים הפוליטיים והביטחוניים. ניהול מצר הורמוז, אחד ממוקדי האנרגיה החשובים ביותר בעולם, התגלה בהקשר זה ככלי רב עוצמה באיזונים גיאופוליטיים. מנקודת מבט זו, נוכחותה ופעילותה של איראן בנתיב מים אסטרטגי זה הן חלק מהתחרות בין מעצמות על ביטחון אנרגטי ונתיבי סחר, דבר שיכול להשפיע על התנהגותם של גורמים אזוריים ובינלאומיים אחרים.
נור ניוז