החדשנות של שגרירויות איראן בזירת השיח התקשורתי

אירועי השבועות האחרונים וניסיון מלחמת 40 הימים הדגישו שוב אמת מכרעת: דיפלומטיה בעולמנו העכשווי אינה מוגבלת עוד למשא ומתן בדלתיים סגורות ולהצהרות רשמיות. בתחום הפוליטיקה והדיפלומטיה, נושא ה"נרטיב" הפך לחשוב מתמיד; נרטיב שאינו מעוצב ומתגבש בחדרי משא ומתן, אלא בתקשורת, ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי.
התפקיד היצירתי של שגרירויות בדיפלומטיה ציבורית
בינתיים, ביצועיהן של כמה שגרירויות איראניות במדינות שונות היו יוצאי דופן, ואף מרשימים במקרים מסוימים. נוכחותן הפעילה בתקשורת המקומית, מעורבותן ברשתות טלוויזיה ורדיו, פנייתן לדמויות משפיעות במדינות המארחות ועיצובן של יוזמות תרבותיות ואמנותיות המותאמות לאקלים החברתי של מדינת המארחת הוכיחו כי דיפלומטיה ציבורית יכולה להפוך מרעיון כללי ולא מעשי לפרקטיקה תוססת ויעילה. לדוגמה, שגרירות איראן בארמניה עוררה סערה אתמול על ידי פרסום מחדש של תמונה של כוכבת הוליווד מריל סטריפ לובשת חולצת טריקו המגנה את מלחמת ארה"ב באיראן. מספר משלחות דיפלומטיות איראניות אחרות בחו"ל נקטו בצעדים דומים ויעילים ביותר. צעדים אלה הם, כמובן, חלק מתפקידיו של הסגל הדיפלומטי; עם זאת, המציאות היא שיכולת זו לא זכתה לתשומת לב מספקת בשנים קודמות. שגרירויות פעלו בעיקר במסגרות מסורתיות, והמעורבות שלהן בדעת הקהל במדינות המארחות הייתה מוגבלת, ולעיתים אף הפוכה. ניסיון מהשנים האחרונות הראה כי עם מעט יוזמה, התלהבות, יצירתיות ואומץ לב, ניתן לשנות מצב זה. במקום להגיב, ניתן להשתתף באופן פעיל בשיח הציבורי ולהשפיע באופן מוחשי על דעת הקהל. בעולם של ימינו, דעת הקהל אינה עוד גורם שולי במדיניות חוץ; היא הפכה לגורם מכריע בעיצוב החלטות ממשלה. התקשורת, הרשתות החברתיות והפלטפורמות הדיגיטליות אפשרו לנרטיבים להתפשט במהירות חסרת תקדים ולהשפיע על דעת הקהל. בנסיבות כאלה, מדינה שאינה מצליחה להעביר את הנרטיב שלה בצורה מדויקת ובמהירות מאבדת חלק משמעותי ממעמדה הפוליטי. דוגמאות עולמיות מאשרות עובדה זו. פוליטיקאים וממשלות רבים מקדישים חלק ניכר ממאמציהם לתקשורת ישירה עם הציבור. השימוש המיומן בתקשורת, נוכחות מתמדת ברשתות החברתיות והחתירה לתדמית ציבורית הפכו לחלק בלתי נפרד ממדיניות החוץ. מגמה זו מצביעה על כך שדיפלומטיה ציבורית אינה עוד פעילות שולית אלא חלק בלתי נפרד מהנוף הפוליטי. אפילו הנוכחות המקוונת והפעילות של פוליטיקאי ערמומי כמו דונלד טראמפ מרמזות שהוא משתמש בפלטפורמות כמו TruthSocial כדי להגביר את מלחמת הנרטיבים, ובמקרה, מקדיש לה זמן רב. יתר על כן, הוא עוסק בראיונות ודיונים תכופים עם כלי תקשורת שונים. בעוד שהתנהגותו עשויה לרמוז על כוונות זדוניות וקשות, היא מדגימה בבירור את הבנתו המעמיקה את תפקידה של הדיפלומטיה הציבורית במלחמה הנרטיבית.
חשיבה מחודשת על מערכת החינוך הדיפלומטית
עבור איראן, נושא זה חשוב כפליים. בהתחשב בנרטיבים המרובים שמסתובבים ברחבי המדינה ברחבי העולם, ולעתים קרובות מציגים דימויים חד-צדדיים ולא שלמים, הפעלת יכולות דיפלומטיה ציבורית, כולל בתוך מדינות היעד, יכולה לסייע באיזון נוף זה. הדבר כרוך בתחרות מקצועית בתחום הנרטיבים - תחרות הדורשת כלים, מיומנויות ואסטרטגיות ספציפיים.
עם זאת, ניסיון מוצלח אחרון, למרות שהוא מבטיח, אינו מספיק. מה שנדרש כיום הוא להפוך את הצעדים הזמניים הללו לגישה ממוסדת. יש להגדיר דיפלומטיה ציבורית כעמוד יסודי של מדיניות החוץ ולתפוס מקום ספציפי במבנה, בהכשרה ובהערכת ביצועים של דיפלומטים. במקביל, תפקידם של מוסדות חינוך, ובמיוחד מכללת משרד החוץ, הופך להיות קריטי במיוחד. חינוך דיפלומטי בעולם של ימינו אינו יכול להיות מוגבל עוד לסוגיות משפטיות ופוליטיות. מיומנויות תקשורת, אוריינות תקשורתית, ניהול דעת קהל, הפקת תוכן ואפילו הבנה של אלגוריתמים של מדיה חברתית הפכו למרכיבים חיוניים בהכשרה דיפלומטית. הדיפלומט המודרני, בנוסף להיותו מנהל משא ומתן, חייב להיות גם מספר סיפורים. יש צורך לבחון מחדש גם את המבנים הניהוליים של משרד החוץ. הקמת יחידות דיפלומטיה ציבורית ייעודיות בתוך שגרירויות, ניצול צעירים המכירים את התחום הדיגיטלי, ומינוף היכולות של אליטות תרבותיות ותקשורתיות מחוץ למבנה הפורמלי, כל אלה יכולים לתרום לשיפור הביצועים בתחום זה. נקודה מכרעת נוספת היא הצורך להתאים את המסר להקשר התרבותי של כל מדינה. לדיפלומטיה ציבורית אין מודל אחד; מה שעובד במדינה אחת לא בהכרח יעבוד באחרת. לכן, הבנה מעמיקה של החברה המארחת וניסוח מסר המותאם לה חיוניים להצלחה בתחום זה - נקודה שהתבררה בכמה מאמצים אחרונים ויש לחזק אותה. יש להכיר בכך שעולמנו כיום הוא עולם של "נרטיבים מתחרים". בעולם כזה, כוח אינו מוגבל לכלים חומריים או אפילו להסכמים פורמליים, אלא כולל גם את היכולת לשכנע, לתאר ולספר. שגרירויות שהכירו במציאות זו ועברו לעבר עבודת דעת קהל יעילה כבר עשו צעד לקראת הסתגלות לדרישות החדשות של הדיפלומטיה. דרך זו דורשת המשכיות, תמיכה ומיסוד. הניסיון של כמה שגרירויות איראניות במהלך מלחמת ארבעים הימים הוכיח כי ניתן להיות יעילים אף יותר בתחום זה. כעת הגיע הזמן שניסיון זה יהפוך לכלל, לא לחריג.