השאלות האחרונות של תוכנית ה-BBC הפרסית בנוגע לשאלה האם תפקיד המלוכה ורזה פהלווי הוגזם חשפו את הסדק האמיתי הראשון בנרטיב ששורר במשך שנים. אולם, "רוויזיה" זו אינה עוסקת בשקיפות; אלא היא אינדיקציה ללחץ ציבורי ולמשבר אמינות תקשורתי. במשך שנים, כלי תקשורת זה, יחד עם איראן אינטרנשיונל, פעל להגברת השפעתו הפוליטית של רזה פהלווי על ידי בחירה מדוקדקת של תמונות, הדגשת סיסמאות ואירוח פרשנים בעלי דעות דומות. כעת, אותם כלי תקשורת נאלצו להטיל ספק בנרטיב שהם עצמם יצרו - סתירה המדגימה בבירור כי הגבולות בין מידע למניפולציה של דעת הקהל היטשטשו למעשה. מצב זה אינו רפורמה בתקשורת, אלא הודאה שבשתיקה בכישלון של פרויקט קוגניטיבי.
הפיצוץ הסטטיסטי של הגזמה והנדסת התפיסה הציבורית
הגזמה מסיבית היא אחד ההיבטים החשובים ביותר בנושא זה. על פי הנתונים שהוצגו, סיקור הסיסמאות הקשורות לרזא פהלווי הוגזם בכ-400% ב"איראן אינטרנשיונל" ובכ-105% ב"בי-בי-סי פרסי". נתונים אלה אינם מייצגים פערים סטטיסטיים בלבד; הם מצביעים על פער מבני בין המציאות בשטח לבין הצגתה התקשורתית. ברמת פער זו, לא ניתן לדבר על "טעות חדשותית" אלא על "הנדסת תפיסה", שבה משקלה של תנועה פוליטית מוצג במכוון כגדול פי כמה מגודלה בפועל. מחקרי שטח של הסיסמאות מינואר מראים גם כי משקלם האמיתי של תומכיו של רזא פהלווי היה נמוך בהרבה מהדימוי שהוצג על ידי כלי תקשורת אלה. סתירה בולטת זו מעמידה בספק את יסוד הלגיטימיות של השיח התקשורתי ומדגימה כי הדימוי המפוברק הוא תוצר של בחירה והדרה מכוונות, ולא דיווח על המציאות.
מכונת המזויפים הדיגיטלית: ממיליארדי ציוצים ללייקים מזויפים
דיווחים שפורסמו ב"הארץ" וב"מרקר סנטר" חשפו רשת מאורגנת של אלפי חשבונות מזויפים הפועלים בתיאום מושלם. על פי הדיווח, 4,765 חשבונות פרסמו יותר מ-100 ציוצים מדי יום, בסך הכל 843 מיליון ציוצים. בנוסף, 11,421 חשבונות אחרים צברו 1.7 מיליארד לייקים - נתונים כמעט בלתי אפשריים בתנאי מדיה חברתית רגילים. דיווח "לה פיגארו" מראה גם שיותר מ-95% מהחשבונות שהשתמשו באימוג'י הכתר היו מזויפים, סמל ששימש במכוון לגייס תמיכה במונרכיסטים. לצד נתונים אלה, מעבדת האזרחות באוניברסיטת טורונטו אישרה גם כי רשתות אלה הופעלו בתחילת 2025, במקביל להסלמה של המתיחות האזורית. עיתוי זה מחזק את ההשערה של "הפעלה ממוקדת ברגעים פוליטיים" ומרמז כי אנו מתמודדים עם פעולה דיגיטלית מתואמת, ולא רק התנהגות טבעית של משתמשים. קריסת הנרטיב ומשבר הלגיטימציה בתקשורת הפרסית: השילוב של הגזמה תקשורתית ופעולות דיגיטליות מזויפות שירת בסופו של דבר מטרה אחת: יצירת תדמית פוליטית בעלת משקל חברתי לא מציאותי. אך המציאות החברתית באיראן הוכיחה כי לפרויקט זה חסרו שורשים אמיתיים. היעדר תמיכה עממית רחבה בשטח הוכיח את עצמו כמכה סופית לנרטיב זה. כתוצאה מכך, כלי התקשורת שקידמו תדמית זו במשך שנים מצאו את עצמם במגננה. ניסיון להגדיר מחדש את העבר באמצעות מונחים כמו "הגזמה" או "סיקור מתוקן" הוא, למעשה, נסיגה אסטרטגית, לא תיקון מקצועי. כלי תקשורת אלה מתמודדים כעת עם משבר אמון, שכן הציבור רואה בבירור את הפער בין נתונים אמיתיים, דיווח עצמאי ונרטיבים קודמים. כל פרויקט שנבנה על הגזמה ונתונים מפוברקים צפוי לסבול מקריסת אמינות. בסך הכל, מצב זה מציג תמונה ברורה של דפוס היברידי: הגזמה תקשורתית בשילוב עם פעולות דיגיטליות מאורגנות. מהגזמות הנעות בין 105% ל-400% בסיקור התקשורתי, ועד מאות מיליוני ציוצים ומיליארדי לייקים מזויפים, כולם מצביעים על מבנה מכוון שמטרתו לתמרן את דעת הקהל. אך חשיפת המבנה הזה פגעה באמינותם של כלי התקשורת המעורבים, ובמקביל הראתה כי לא ניתן היה להסתיר את הפער בין המציאות החברתית לנרטיבים מפוברקים.
נור ניוז