בהתפתחות משמעותית במזרח אסיה, נשיא סין שי ג'ינפינג אירח את מנהיג האופוזיציה הטייוואני צ'נג לי-וון בבייג'ינג, הפגישה הראשונה מסוגה מזה למעלה מעשור. אירוע זה מדגיש את חוסר האמון הגובר בביטחון האמריקאי מצד אירופה והעולם הערבי ועד מזרח אסיה. הוא גם מסייע להסביר את ההתעלמות מאזהרות מצד מנהיגים אמריקאים תומכי מלחמה לגבי ההשלכות של מלחמה נגד איראן על בעלות ברית אחרות של ארה"ב, מדרום קוריאה נגד צפון קוריאה ועד אוקראינה, אירופה נגד רוסיה וטייוואן נגד סין. מצב זה נובע ממדיניות "ישראל תחילה" וחושף את השקר של הדומיננטיות הצבאית האמריקאית.
בעלות ברית, הקורבנות הראשונים של ישראל ומדיניותה של אמריקה
בעוד שארצות הברית טוענת שהיא מוכרת ביטחון לבעלות בריתה ולחבריה, מאירופה ומדינות ערב בדרום המפרץ ועד טאיפיי הסינית, דרום קוריאה ויפן, היא מנצלת את הדומיננטיות הכלכלית, הפוליטית והביטחונית שלהן. גישתו של טראמפ למלחמה, "ישראל תחילה", חשפה את השקר של ברית ביטחון זו והובילה לאכזבתן של בעלות בריתה של אמריקה.
כדי לפייס את הציונים, טראמפ לא רק הטיל עלויות כלכליות, פוליטיות וביטחוניות מופרזות על העם האמריקאי ועל בעלי בריתו, אלא גם העביר מערכות הגנה ונשק המספקים ביטחון והרתעה לבעלי ברית כמו אוקראינה, רוסיה, דרום קוריאה ויפן מאזורים אלה למערב אסיה. דבר זה חשף עוד יותר את חוסר המשמעות של ביטחונן של מדינות אלה בהשוואה לעקרון "ישראל תחילה".
מעצמה שהייתה, במציאות, המצאה
התעמולה הביטחונית האמריקאית, הטוענת לעליונות הכוח הצבאי במשוואות המלחמה והביטחון, עלתה לבנות ברית של ארה"ב מיליארדי דולרים מדי שנה. במקרים כמו טייוואן, היא יצרה מיליארדי דולרים בהוצאות שנתיות למשלמי המסים האמריקאים. מלחמת יום הכיפורים גילתה לכולם שטענה זו אינה אלא המצאה.
מלחמה זו הוכיחה שמלחמה אינה מבוססת אך ורק על כוח צבאי, אלא גם על אלמנטים חדשים כמו חוסן כלכלי, אחדות לאומית, אסטרטגיות אסימטריות והפיכת עקרונות הכוח מאפשרויות גרידא למציאות מוחשית. העולם, כולל בעלות ברית של ארה"ב, הגיעו להבנה כי תעמולת הביטחון האמריקאית היא, מצד אחד, המצאה שאין לה קשר למציאות בשטח, ומצד שני, שהסתמכות על אשליית הביטחון האמריקאי כרוכה בעלויות בלבד. כתוצאה מכך, כדי להשיג ביטחון, חזרה למרכיבי ביטחון חדשים הפכה לעיקרון אסטרטגי שאין עליו עוררין.
אזהרות שלא זכו לתשומת לב
במשחק הציוני, ארצות הברית פתחה במלחמה נגד איראן ומערב אסיה, למרות אזהרות רבות שהונפקו ברחבי העולם מהיום הראשון לפריסתה באזור בנוגע להשלכות הגלובליות של מלחמה זו.
היה צפוי שמלחמה נגד איראן וחזית ההתנגדות, כמו ההתפתחויות בוונצואלה ותיאור הוליווד של תנועות המלחמה של מנהיגים אמריקאים, לא תהיה הרפתקה פזיזה, ושהשלכותיה יתרחבו הרבה מעבר למערב אסיה, ויקיפו את העולם כולו.
העלויות הכלכליות המופרזות של ניהול מלחמה הן רק היבט אחד של המשוואה; קריסת הביטחון שלאחר מכן והלחץ המוגבר על בעלות בריתה של אמריקה מהווים חלק מכריע נוסף.
מעורבות ארצות הברית במלחמה נגד איראן, למרות שלדברי ג'ו קנט, ראש הלשכה האמריקאית ללוחמה בטרור, לא היה איום על ארצות הברית, תחזק את האמת המתבקשת מאליה שהפציפיזם של אמריקה אינו אמין וכי יש להשיג ביטחון באמצעות פעולה צבאית. מגמות אלו יובילו להסלמה של התקפות רוסיות על אוקראינה שמטרתן לייצב את המצב, לחץ צבאי סיני על טייוואן וחיזוק היכולות הצבאיות של צפון קוריאה נגד שכנתה מדרום ויפן.
העולם במאבק למען סדר עולמי חדש
בצד ההשלכות של מלחמת יום הכיפורים על הכלכלה העולמית, היא הגבירה את המאבק העולמי למען סדר עולמי חדש. בסדר חדש זה, איראן, מצד אחד, ממלאת את תפקיד מקבלת ההחלטות האולטימטיבית במצרי הורמוז, בעוד שהחימוש האמריקאי, מצד שני, מהווה איום ביטחוני על כולם ואינו נתפס עוד כמושיע, אלא כמשבר ביטחוני - משבר שהעולם החל להתמודד איתו בחיפושו אחר ביטחון.
מלחמת יום הכיפורים הוכיחה לכולם, מצד אחד, שהשפעתה של אמריקה כמעצמה תלויה החלה לרדת, וכי ביטחון מקומי ואזורי יחליף את מכירות הביטחון האמריקאיות. מצד שני, היא הוכיחה כי מטרתה העיקרית של ישראל במערב אסיה חיזקה את הצורך לבלום את הישות הציונית ואת ארצות הברית, ולהתעמת עם ההשפעה האמריקאית בזירה הבינלאומית.
מצב זה מתבטא בפעולות סין נגד טייוואן, בהסלמת התקפותיה באוקראינה על ידי רוסיה ובאיומיה של צפון קוריאה נגד דרום קוריאה. בעיה זו נעוצה באשליותיה של אמריקה ובנטיותיה הלוחמניות במערב אסיה, והיא תרמה להאצת המעבר העולמי לעבר סדר חדש וביטחון פנימי רב יותר.
נור ניוז