ההתפתחויות במערב אסיה בשנתיים האחרונות, ובמיוחד המלחמה המשותפת של ארה"ב וישראל נגד איראן, הוכיחו כי וושינגטון, למרות אזהרות והזדמנויות דיפלומטיות, מוכנה לבחור בדרך המסוכנת של עימות צבאי בשל רצונה ונחישותה של ישראל. ראיות מצביעות על כך שהעדיפות האסטרטגית בהחלטה זו הייתה הבטחת האינטרסים והביטחון של ישראל. כתוצאה מכך, מדינות ערב המארחות בסיסים צבאיים אמריקאים, למרות יחסיהן הבונים עם איראן והימנעותן מלהשתתף במלחמה לא רצויה, נשאו בתוצאות ובמחירים של סכסוך זה.
הצהרותיו של גורם סעודי בראיון לאל-ג'זירה מאשרות כי מוקד ההגנה האמריקאית הוא על ביטחון ישראל, וכי ההגנה על המדינות הערביות המארחות את הבסיסים היא בעלת חשיבות משנית. קביעה זו נתמכת עוד יותר על ידי ראיות בשטח; התקיפה הישראלית על דוחא בספטמבר 2015, שכוונה נגד בנייני הנהגת חמאס, הדגימה את אילוצי הביטחון האמיתיים העומדים בפני המדינות המארחות. בעוד שאירוע היסטורי זה הוא רק דוגמה אחת, נקודת הדיון המרכזית סובבת סביב החלטת ארה"ב ליזום את המלחמה ולתעדף את ביטחון ישראל. נוכחותם של בסיסים אמריקאים במדינות ערב, למרות תפקידם ביציבות האזורית ואירוח כוחות זרים, העניקה לוושינגטון יתרון משמעותי לפתוח בפעולה צבאית נגד איראן.
מצב זה מאלץ את איראן, למרות רצונותיה הפנימיים ויחסיה הטובים עם המדינות המארחות, לכוון לבסיסים אלה בתגובה לאיומים על מנת לשמר את יכולת ההרתעה המבצעית שלה. ניסיון זה מדגיש את דפוס התלות הביטחונית האסימטרית באזור. מדינות ערב קיבלו חלק ניכר מתשתית ההגנה שלהן מארצות הברית ומארחות בסיסים אסטרטגיים, אך בעתות משבר, ארה"ב נותנת עדיפות לאינטרסים המבצעיים ולביטחונה של ישראל. לקח מכריע עבור מדינות ערב הוא שהסתמכות אך ורק על נוכחות של כוחות אמריקאים או מערכות הגנה מתקדמות אינה מבטיחה את הביטחון הלאומי.
ניסיון עדכני מראים כי ביטחון אמיתי חייב להתבסס על מנגנונים אזוריים, יכולות לאומיות ושיתוף פעולה קולקטיבי. מדינות ערב צריכות לשאוף לגוון את תרחישי הביטחון שלהן, כולל הקמת מערכות הגנה עצמאיות, שיתוף מידע אסטרטגי עם מדינות שכנות ופיתוח מדיניות הרתעה משותפת. הגדרה מחדש של ביטחון אזורי המבוסס על אינטרסים משותפים תאפשר למדינות ערב להפחית את תלותן בהחלטות חד-צדדיות של גורמים רב-לאומיים ולהגיב במהירות ובמתואם למשברים. הניסיון האחרון הראה שתלות חד-צדדית משאירה מדינות פגיעות, וכי יחסים טובים ודיפלומטיה פעילה אינם מונעים מארצות הברית להשתמש בבסיסיה צבאית נגד איראן.
סדרת ההתפתחויות האחרונות מדגימה, יותר מתמיד, את הצורך של מדינות ערב ללמוד מניסיון המלחמה האחרונה ומדוגמאות היסטוריות דומות, ולבחון, לאור המציאות החדשה, את המנגנונים להבטחת ביטחון בר-קיימא באזור ולהגדיר אותם מחדש. ביטחון בר-קיימא לא צריך להתבסס אך ורק על נוכחות של מעצמות זרות, אלא על שילוב של יכולות הגנה לאומיות, שיתוף פעולה אזורי, דיפלומטיה עצמאית והרתעה קולקטיבית. רק אז יוכלו מדינות ערב להגן על האינטרסים שלהן מפני סדרי עדיפויות חיצוניים ולהימנע מלהפוך לקורבנות של סכסוכים טרנס-לאומיים.
נור ניוז