מצד אחד של המשוואה ניצבת הודו, אשר, בהקשר של עימות המעצמות הגדולות הכולל, מאמצת אסטרטגיה של "מולטי-צדדיות סלקטיבית". ניו דלהי מתמקדת בו זמנית בשיתוף פעולה עם רוסיה וסין באמצעות קבוצת BRICS וארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי, ובמקביל מפתחת את יחסיה עם אירופה וארצות הברית. המטרה האסטרטגית של הודו היא לשפר את מעמדה העולמי ואף להבטיח מושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם.
מדיניות רב-שכבתית זו, בעודה מעניקה להודו מרחב תמרון, לא הייתה חפה ממחירים, כולל מכסים אמריקאיים שהוטלו בתגובה לאינטראקציות של דלהי עם מוסקבה ובייג'ינג. אף על פי כן, גורמים רשמיים בהודו רואים בביקורו של מקרון הזדמנות לחזק את הקשרים עם אירופה וליצור איזון נגד ליריבות אזוריות, ובמיוחד פקיסטן, שחתמה על הסכמים צבאיים נרחבים עם גורמים שונים בשנים האחרונות.
בסביבה כזו, התקרבות לצרפת עשויה להביא להודו יתרונות כלכליים ולשלוח מסר גיאופוליטי הן באזור והן בעולם.
מקרון: מחפש דרך לצאת מהמבוי הסתום הפנימי והאירופי
מצד שני, מקרון מתמודד עם אתגרים כלכליים פנימיים, ירידה בתמיכה הציבורית ותפקיד מוגבל באירופה. התפתחויות הקשורות למלחמה באוקראינה והדרתה היחסית של צרפת מתהליכים דיפלומטיים מסוימים הגבירו את הצורך להגדיר מחדש את מעמדה הבינלאומי של פריז.
מקרון מבקש לבנות מחדש את תדמיתו של שחקן עצמאי על ידי גיוון מדיניות החוץ שלו, כולל חיזוק הקשרים עם סין והודו, ואף הצהרת נכונותו לקיים דיאלוג עם רוסיה. מעבר ליעדי מדיניות החוץ שלו, מאמץ זה משרת גם מטרה פנימית: להפגין ריחוק יחסי מארצות הברית ולחזק את יכולתה של צרפת לאוטונומיה אסטרטגית.
אך השאלה הבסיסית היא: האם צעדים אלה הם רק טקטיים וזמניים, או שהם מאותתים על שינוי עמוק במדיניות החוץ הצרפתית? התשובה לשאלה זו תלויה במידה שבה פריז מוכנה לשאת בעלויות העצמאות מוושינגטון.
רפאל: כלכלת הנשק בשירות הגיאופוליטיקה
המימד הצבאי-מסחרי הוא מוקד מרכזי בביקור זה. דיווחים מצביעים על אפשרות של חוזה למכירת יותר מ-100 מטוסי קרב רפאל בין הודו לחברת דאסו אוויאיישן הצרפתית; עסקה שעשויה להיות המכירה הזרה הגדולה ביותר של מטוסי קרב אלה.
חוזה זה, בנוסף לחיזוק תעשיית הביטחון הצרפתית, יאפשר למקרון להקרין תדמית של "סוחר נשק" וליצור קשרים אסטרטגיים עם ניו דלהי באמצעות שיתוף פעולה צבאי. מנקודת מבטה של פריז, שיתוף פעולה זה יכול לשמש גם כאמצעי להפעלת לחץ עקיף על רוסיה; עם זאת, בהתחשב ביחסים הכלכליים המתמשכים בין הודו למוסקבה, השגת מטרה זו אינה נראית פשוטה.
יחד עם זאת, כניסתה של צרפת להודו מנקודת מבט צבאית מצביעה על כך שכלכלת הביטחון נותרה גורם מרכזי בדיפלומטיה הכוחנית האירופית.
אירופה וקבלת המציאות של הסדר החדש
מעבר לממד הדו-צדדי שלו, יש לנתח את ביקורו של מקרון בהקשר הרחב יותר של ההתפתחויות באירופה. ישנן אינדיקציות רבות לכך שהאירופאים שוקלים מחדש את גישתם החד-צדדית ואת כניעתם המוחלטת לארצות הברית. ביקורים של פקידים אירופאים בסין ובהודו, וההכרה בטעויות העבר כלפי מדינות בריקס, הם עדות לשינוי זה.
אירופה, אשר במשך שנים הגדירה את עצמה במסגרת מערכת בעלת אוריינטציה מערבית, מתמודדת עם המציאות של עליית המזרח לשלטון ונאלצת להגיב ביעילות. עם זאת, חולשות מבניות, תלות ביטחונית בארצות הברית ואתגרים כלכליים פנימיים מונעים מהיבשת להפוך לשחקן עצמאי לחלוטין בעתיד הקרוב.
לפיכך, ניתן לראות את ביקורו של מקרון בהודו כסמל ל"כניעה" ההדרגתית של אירופה לסדר חדש שבו המזרח אינו שחקן שולי אלא אחד ממרכזי הכוח העולמיים העיקריים.
נור ניוז