בימים האחרונים, המתיחות בין ממשל טראמפ למוסדות מדעיים ואקדמיים אמריקאים יוקרתיים הגיעה לרמות חסרות תקדים, ועולה על חילוקי דעות פוליטיים או ביקורות פנימיות אופייניות. מתח זה מסמל את חדירתם של מבנים פוליטיים וכוחניים למוסדות מדעיים וחינוכיים. התקרית האחרונה בה היו מעורבים הפנטגון ואוניברסיטת הרווארד היא חלק מדפוס שיטתי, שבו אינטרסים פוליטיים ואידיאולוגיים גברו בבירור על עקרונות מדעיים ומחקריים, כשהם מפנים את תשומת ליבם אפילו למוסדות המדעיים המכובדים ביותר בעולם.
הודעת הפנטגון על סיום כל תוכניות ההכשרה, המלגות והחוזים עם אוניברסיטת הרווארד - עקב קידום לכאורה של אידיאולוגיות שמאלניות ו"אנטי-אמריקניזם" באוניברסיטה - היא אירוע נדיר בפני עצמו. עם זאת, יש לראות מהלך זה בהקשר של לחץ רחב יותר שמפעיל ממשל טראמפ: קיצוץ במימון מחקר, איום להקפיא מיליארדי דולרים במענקים, דרישה לשינויים מבניים באוניברסיטה, ואף דרישה מהרווארד לשלם מיליארדי דולרים כפיצויים על אנטישמיות לכאורה.
טראמפ, הרווארד ומשבר העצמאות האקדמית
בעוד שטקסים רשמיים ונאומים פוליטיים משבחים אוניברסיטאות ומדגישים את חשיבות המדע והמחקר בקידום החברתי, המציאות באמריקה כיום מציירת תמונה שונה ומטרידה בתכלית. אפילו מוסדות המחקר והמדעיים היוקרתיים והנודעים ביותר בעולם הפכו למטרות ללחץ פוליטי וכלכלי חסר תקדים. הדוגמה האחרונה היא החלטת משרד ההגנה האמריקאי לנתק את כל הקשרים והחוזים עם אוניברסיטת הרווארד - תוצאה ישירה של הקמפיין הנרחב של דונלד טראמפ לאלץ מוסדות אקדמיים ליישר קו עם מדיניות הממשל והאידאולוגיה שלו.
דיווחים בתקשורת מצביעים על כך שהחלטה זו הגיעה לאחר חודשים של איומים, תלונות ולחץ, כאשר טראמפ אף טען כי הבטיח מיליארד דולר בפיצוי מהרווארד על כך שלכאורה "סיפק קרקע פורייה לאנטישמיות". קמפיין זה חורג מתקציבי האוניברסיטאות, ומכוון לעצמאות אקדמית, חופש מחקר ועקרונות האוטונומיה של האוניברסיטאות. הפנטגון הודיע כי יפסיק להוציא מיליוני דולרים על תוכניות חינוך ומחקר באוניברסיטאות ש"פוגעות במשימתה ובמטרתה של האומה".
הלחץ לא הוגבל לניתוק שותפויות חינוכיות; ממשל טראמפ דרש גם מאוניברסיטת הרווארד להפסיק את תוכניות הגיוון וההכלה שלה, לאסור על עטיית מסכות בקמפוס ולספק לרשויות מידע על סטודנטים בינלאומיים כחלק ממדיניותה נגד הגירה. פעולות אלה מדגימות את שליטתה ופיקוחה של הממשלה לא רק על המדיניות האקדמית והחינוכית, אלא על כל היבטי החיים האקדמיים והמחקריים.
ראוי לציין כי התקפות פוליטיות על אוניברסיטת הרווארד נמשכות כבר שנים. ג'ון היגס, שר ההגנה האמריקאי לשעבר ומגיש פוקס ניוז, דמות מרכזית בקמפיין, תיאר את האוניברסיטה כ"מוקד פעילות אנטי-אמריקאית" ואף פגע בפומבי בתואר השני שלו במדיניות ציבורית. התנהגות זו, שילוב של פוזות פוליטיות וההשלכות המעשיות של הפעלת לחץ על אוניברסיטאות, משפיעה ישירות על אמון הציבור ועל מעמד המדע האמריקאי.
עימות זה הוא חלק מדפוס רחב יותר שבו ממשל טראמפ ביקש להגביל אוניברסיטאות מטעמים פוליטיים על ידי איום בקיצוץ המימון. אוניברסיטאות אמריקאיות מסתמכות במידה רבה על מימון פדרלי למחקר ולהוראה שלהן, והאיום בצמצום או ביטול מימון זה הוא טקטיקת לחץ יעילה המאפשרת לממשלה לאלץ אפילו את המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר לציית. ההשלכות של לחץ זה חמורות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך: גיוון אינטלקטואלי מופחת, צנזורה עצמית בקרב חוקרים ופרופסורים, הגבלות על חופש המחשבה, ואפילו יציאת אליטות אקדמיות מאוניברסיטאות תחת לחץ.
זה לא רק קשור להרווארד.
במבט על פעולות ממשל טראמפ נגד הרווארד, אנו רואים דוגמאות דומות ללחץ המופעל על אוניברסיטאות יוקרתיות אחרות, כולל הגבלת תוכניות הקשורות לפלסטין ולהפגנות זכויות אדם, דיכוי יוזמות אקלים והטלת הגבלות גורפות על פעילויות פנימיות של סטודנטים. ברור שפעולות אלה מקריבות את האוטונומיה של האוניברסיטה כדי להשיג מטרות פוליטיות לטווח קצר.
המציאות הקשה היא שאפילו אוניברסיטה כמו הרווארד, שהייתה סמל עולמי למחקר וחדשנות מדעיים במשך מאות שנים, אינה יכולה להיות חסינה מפני לחץ זה. ניסיון זה משמש כאזהרה חדה לקהילות המדעיות והאקדמיות ברחבי העולם: כאשר מימון ותמיכה במוסדות מדעיים תלויים בסדר יום פוליטי, עקרונות היסוד של המדע והמחקר מאוימים, וחברה שאוניברסיטאותיה חסרות אוטונומיה נועדה לחנוק חדשנות, להגביל את חילופי הרעיונות החופשיים ולפגוע בפיתוח התרבותי.
אם אמריקה, או כל מדינה אחרת, באמת אכפת לה מתפקיד המדע והמחקר בפיתוח ובציוויליזציה, עליה להתנגד לעבירות פוליטיות וכלכליות אלה. אוניברסיטאות חייבות להישאר זירות למחקר, ביקורת וחדשנות. על קובעי המדיניות להכיר בכך שלא ניתן לכפות גישה מסחרית והדרגתית אפילו על מוסדות מדעיים, משום שעצמאות אקדמית אינה רק ערך סמלי; היא הבסיס לקידמה מדעית, חדשנות ופיתוח תרבותי. סיפורם של אוניברסיטת הרווארד והפנטגון ממחיש בצורה חיה את הסתירה בין מילים למעשים בהשכלה הגבוהה: מצד אחד, האוניברסיטה זוכה לשבחים, בעוד שמצד שני, היא מוגבלת ונשלטת באמצעים כלכליים ופוליטיים. המסר של חוויה זו ברור: עצמאות אקדמית וחופש חקירה, אפילו מול הממשלות החזקות ביותר, דורשים הגנה מתמדת ומודעת; אחרת, המדע והמחשבה יפלו קורבן לעודפים ולקוצר הראות של פוליטיקאים.
מה שקורה היום מגלם אתגר מהותי: האם אוניברסיטאות יוקרתיות צריכות להישאר חופשיות מהשפעה פוליטית, מעוזים של מחשבה, מחקר ודיון, או שמא עליהן להפוך לכלי לקידום מדיניות אידיאולוגית חולפת? התשובה לשאלה זו תקבע האם המערכת האקדמית האמריקאית תשמור על מעמדה בעשורים הקרובים או תאבד בהדרגה את עצמאותה, גיווןה ואמינותה העולמית.
אם המדע והאוניברסיטאות רוצים באמת להיות מקומות מפלט לחקירה, ביקורת ופיתוח חברתי, עליהם להתנגד ללחץ פוליטי ולתעדף את החופש האקדמי על פני כל פשרה או משא ומתן לטווח קצר. החופש לגלות ולקיים דיאלוג הוא הבסיס להתקדמות המדעית והתרבותית. פרשת הרווארד והלחצים שמפעיל ממשל טראמפ משמשים תזכורת חדה לכך שאפילו המוסדות האקדמיים המכובדים ביותר יכולים להפוך למטרות של הגזמה פוליטית וכלכלית, ומוכיחים כי מסחריות וקביעת מדיניות מוגזמת מאיימים אפילו על תחום המדע.
נור ניוז