גרמניה, שבעבר הייתה מנוע הכלכלה האירופית, הפכה לסמל של קיפאון ודעיכה כתוצאה ממדיניות פנים וחוץ מוטעית. ביקורו של מרץ במערב אסיה היה יותר מסר של שיתוף פעולה אסטרטגי מאשר ביטוי לייאוש הכלכלי של ברלין. קריאותיו החוזרות ונשנות למשוך הון ערבי, יחד עם התעקשותו להגדיל את רכישות הנשק, חשפו קנצלר שהפך לאיש מכירות של התעשייה הצבאית ולא למעצב אסטרטגיה תעשייתית וטכנולוגית.
על ידי התמקדות במכירות נשק והגדלת תקציב הצבא, מרץ מיישר קו עם האינטרסים של תעשיית הנשק ונוגד את האינטרסים ארוכי הטווח של העם הגרמני. התנגדותו הנחרצת לסיום המלחמה באוקראינה - מלחמה שהייתה רווחית לתעשייה הצבאית והרסנית לכלכלה ולביטחון האירופיים - ניתנת גם היא לניתוח בהקשר זה.
אירנופוביה: כלי למחלוקת אזורית
חלק משמעותי מביקורו של מרצ לא היה מעורבות בונה עם מדינות האזור, אלא ניסיון להכשיל את ההתקרבות בין שכנים באמצעות אירנופוביה. הצהרותיו ההתערבותיות על "התנהגותה המערערת של איראן" הגיעו בתקופה שבה דעת הקהל בעולם הערבי, המבוססת על סקרים אמינים, רואה בארצות הברית ובמשטר הציוני את שני האיומים העיקריים על הביטחון האזורי.
פער עמוק זה בין המציאות בשטח לטענותיה של ברלין מדגים כי מרצ אינה מקשיבה לקול האזור ואינה מצליחה להבין את ההתפתחויות החדשות בסדר האזורי. בניגוד לרמיזותיו, מדינות מערב אסיה מדגישות דיאלוג, התקרבות ויחסים מאוזנים עם טהרן, מה שהוביל לכישלון הפרויקט המפלג של מרצ.
קשר לתל אביב: מאשליה לשערורייה
מרצ מגינה בגלוי על המשטר הציוני, ואף מתארת אותו כמבצע "העבודה המלוכלכת" של המערב - עמדה שהפכה לשערורייה מוסרית ופוליטית על רקע הטבח המבוצע בעזה ובגדה המערבית. זאת בתקופה שבה גל המחאות העולמיות, הלחץ מצד דיפלומטים אירופאים ואפילו דעת הקהל בשטחים הכבושים נגד נתניהו החלישו משמעותית את הלגיטימציה של המשטר.
תמיכתה הבלתי מותנית של מרצ בתל אביב לא רק פגעה באמינותה לכאורה של גרמניה בתחום זכויות האדם, אלא גם חיזקה את החשדות לגבי המשך נוכחותם של זרמים מסוכנים של מחשבה סמכותנית וסוחפי מלחמה במדיניות החוץ של ברלין.
גרמניה: חזרה לרציונליות פוליטית
הרקורד של מרץ מראה שתחת הנהגתו, גרמניה נדחקת עוד ועוד לשולי המערכת הבינלאומית. מדינה שנודעה בעבר בחדשנותה, בתעשייתה וברציונליותה מוצגת כעת לעולם עם קול מקוטע, תלותי ונוטה למשברים.
שיקום אמינותה של גרמניה תלוי אך ורק בהופעתם של מדינאים חכמים, אחראיים ועצמאיים; מנהיגים שמעדיפים את האינטרסים של האומה ואת שלום העולם, במקום להתחנף לפלגים, למכור נשק ולבצע רצח עם.
נור ניוז