דבריו של שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, הקוראים לאירופה לפעול "בביטחון" כלפי ארצות הברית, הם יותר סימן לחוזק מאשר גילוי של חולשה מבנית. האנלוגיה של אירופה כ"ארנב מול נחש" היא הודאה שבשתיקה במעמדו המצטמצם של האיחוד האירופי ביחסים הטרנס-אטלנטיים. במהותם, מילים אלה מכירות בכך שלאחר עשרות שנים של תלות ביטחונית בארצות הברית, אירופה חסרה את הרצון והאמצעים להשיג אוטונומיה אסטרטגית. קריאתו של פיסטוריוס להתמקדות בעצמאות היא יותר ניסיון לפצות על השפלות מצטברות מאשר תוכנית אמיתית להשתחרר מהדומיננטיות של וושינגטון.
אירופה ודעיכת מעמדה העולמי
עמדות אלה תואמות את הודאותיהם של פקידים אירופיים אחרים. מזכ"ל נאט"ו רואה בעצמאות צבאית אירופית "אשליה", והנציג העליון לשעבר של האיחוד האירופי לענייני חוץ מתאר את הארגון כ"מכונת הצהרות" בלבד. שמונים שנות תלות ביטחונית בארצות הברית שחקו לא רק את עצמאותה הצבאית של אירופה, אלא גם את האוטונומיה הפוליטית והכלכלית שלה. התוצאה היא איחוד שמתמודד כיום עם השפלה פומבית, החל מתביעתו של טראמפ על גרינלנד ועד להצגתה של אירופה כשותפה כושלת במסמכים אסטרטגיים של ארה"ב. בהקשר זה, דברי הגרמנים מאשרים, שלא במתכוון, את נקודת המבט של אותן מדינות הרואות בארצות הברית איום עולמי ומדגישים את הצורך באחדות כדי לבלום אותו.
גרמניה וחזרת הפיתוי הנאצי
התנהגותה של ברלין מגלה כי טענותיה על ביטחון עצמי אירופי הן בסך הכל כיסוי לתחייתו של המיליטריזם הגרמני. ההתמקדות במלחמה המתמשכת באוקראינה, הכנסת מושגים כמו "הטעות האסטרטגית של נסיגה מכוח גרעיני", "גרמניה או אירופה זקוקות לפצצת אטום", וההתעצמות הצבאית נגד רוסיה וסין - כולם מזכירים את החשיבה שהובילה בעבר את העולם לשתי מלחמות הרסניות. הקצאת מאות מיליארדי יורו לצבא, רכישת רחפני התאבדות ומסוקי צ'ינוק כבדים, והרחבת הבינה המלאכותית בתוך המבנה הצבאי - כל אלה מצביעים על כך שגרמניה חורגת מהמגבלות שהוטלו לאחר מלחמת העולם השנייה - מגבלות שנועדו למנוע הישנות של אסון היסטורי.
סתירה בוטה בין מילים למעשים
בעוד שפקידים גרמנים מדברים על עצמאות וביטחון עצמי, התנהלותם המעשית מרמזת על כניעה מוחלטת לארצות הברית. ברלין הקריבה את האינטרסים האסטרטגיים שלה, כולל ביטחון האנרגיה, במלחמה האוקראינית בתגובה לדרישות וושינגטון. יישורה של גרמניה עם עמדתה של ארה"ב נגד איראן, תמיכתה הבלתי מעורערת בישראל, התעקשותה להטיל מחדש סנקציות, ואפילו דיכויה של תומכיה הפלסטינים, כל אלה מדגימים סתירה זו. לפיכך, גרמניה הפכה לאיום על הביטחון הבינלאומי לא רק בגלל שאיפותיה הצבאיות, אלא גם בגלל יישורה המוחלט עם ארה"ב - איום הדורש קונצנזוס עולמי כדי לבלום אותו.
נור ניוז