למרות טענותיהם החוזרות ונשנות של הציונים על פגיעה באתרי חמאס והג'יהאד האסלאמי, האמת היא שפשע זה, מצד אחד, נובע מקמפיין רצח עם שמטרתו לחסל כל פלסטיני אחרון, ומצד שני, זוהי התנהגות שנולדה מתחושת ביטחון עצמי כוזבת, בהקלת ארצות הברית ואירופה, ועליהן יש להטיל עליהן דין וחשבון.
רצח עם ללא סוף
התנהגותה של הישות הציונית מדגימה כי הפסקות אש אינן אומרות לה דבר, וכי רצח עם ופשעים הם מטרתה היחידה. דיווחים מצביעים על 1,450 הפסקות אש שהוכרזו על ידי ישות זו. ישות זו מבקשת לשרטט מחדש את מפת פלסטין באופן שמונע מהפלסטינים את הזכות לחיים, ושבה חיים נורמליים אינם יכולים לחזור לשטחים הפלסטיניים בעזה, בגדה המערבית ובירושלים. האפשרויות היחידות הן להרוג את כולם או לעקור אותם בכוח למדינות אחרות. גישה זו הגיעה לנקודה כזו שפרנצ'סקה אלבנזה, הדווחת המיוחדת של האו"ם למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים, הצהירה: "מה שקורה ברצועת עזה לא יכול להיות מתואר כהפסקת אש הומניטרית." אלבניז הסביר: ישראל רוצה שהאדמה הפלסטינית תתרוקן מעמה, ולא תפסיק את רצח העם שלה עד שתשיג מטרה זו. פגיעה באונר"א ותמיכה בקבוצות טרור בעזה יכולים להיחשב כחלק מרצח העם הזה, יחד עם רעב, קור, התקפות צבאיות והפעלת קבוצות טרור.
הרג כדי להסתיר פחד
למרות ניסיונות הישות הציונית להקרין כוח באמצעות רצח עם בעזה ותוקפנות באזור, המציאות סותרת טענה זו. הכישלון ביישום תוכניותיה ההגמוניות, כולל פירוק חמאס מנשקו, המשך כוחו של חזבאללה וכישלונו לפרקו מנשקו, החשש מהיווצרות פלגי התנגדות בסוריה, אזהרות תימן מפני סבלנות מתמעטת כלפי תוקפנות הישות הציונית נגד עזה, המסר הברור של ההתנגדות העיראקית, במיוחד עם הצגת עיר הטילים שלה, ופעולות שטח איראניות אל מול איומים צבאיים אמריקאים, כל אלה יצרו פחד עמוק בתוך הישות הציונית. ניתן לראות את התוקפנות נגד עזה כצעד פחדן להסתרת פחד זה, שאינו נובע מכוחו, אלא מהמצב הרעוע שעומד בפני ישות זו הן מבחינה פנימית והן מבחינה בינלאומית. הדבר נכון במיוחד לאחר שההפגנות האחרונות בערים שונות ברחבי העולם, כולל באירופה, חשפו את בידודה הגלובלי הבלתי הפיך של ישות זו, למרות מאמצי המערב להסיט את דעת הקהל לעבר סוגיית איראן.
תעתוע בשם מועצת השלום
למרות ניסיונותיה של ארצות הברית להציג את הישגיה בהקמת מועצת השלום בפורום דאבוס, התנהגותה הפושעת של הישות הציונית מדגימה כי המכשול הגדול ביותר לתוכנית זו אינו הפלסטינים או המדינות הערביות והאסלאמיות, אלא הישות הציונית עצמה, שאינה יודעת שפה מלבד רצח. התוקפנות והפשע האחרונים שבוצעו על ידי הישות הציונית בעזה, במקביל לתחילת עבודתה של הוועדה הטכנית לניהול עזה, מצביעים על תוכנית לחבל ביוזמה זו. יתר על כן, כישלונה של ארצות הברית ובעלות בריתה לטפל בפשע זה חושף את זיוף מועצת השלום, שכן הדווח המיוחד של האו"ם הצהיר רשמית כי מועצה זו אינה למען שלום או פלסטין, אלא למען מטרותיו האישיות של טראמפ.
ההשלכות העקובות מדם של התנהגות המערב
הנקודה המכרעת היא שפשע גדול זה שבוצע על ידי הציונים נובע מהתנהגות המערב, אשר הטמיעה תחושת אמון כוזבת במשטר זה. מצד אחד, אמריקה תרמה נשק בשווי 6.5 מיליארד דולר, שלחה ספינות לשטחים הכבושים ואיימה צבאית על איראן. מצד שני, האירופאים, בנוסף לדיכוי הפגנות אנטי-ציוניות, נתנו למשטר זה דחיפה רשמית נוספת באמצעות פעולות עוינות נגד הכוחות המזוינים האיראניים. ארצות הברית ואירופה, שהיו שותפות לרצח העם בעזה ולפשעים הציוניים באזור במשך שנתיים, אינן יכולות עוד להתחמק מאחריות לסבב פשעים חדש זה ועליהן להיות אחראיות ולהיענש על השתתפותן ברצח העם המתמשך בעזה. ההתפתחויות בעזה ובאזור מראות שמצד אחד, המשטר הציוני אינו מבין שפה מלבד שפה של כוח, ומצד שני, כל עוד המערב נוכח באזור, לא יהיה שלום או יציבות. לכן, קונצנזוס רחב נגד המשטר הציוני והמערב הוא הדרך היחידה עבור האזור להשיג שלום וביטחון מתמשכים.
נור ניוז