דיפלומט לשעבר וחבר לשעבר במודיעין הבריטי טען כי איראן איתגרה בו זמנית את הדומיננטיות הצבאית של ארה"ב וישראל במזרח התיכון ואת ההגמוניה הטכנולוגית שלה (סגירת שירות סטארלינק), מה שתפס את ה-CIA והמוסד לא מוכנים.
בראיון למנחה תוכנית אירוח, הצהיר אליסטר קרוק: "היו שני שלבים. השלב הראשון היה ביוני. באותה תקופה, זו הייתה מתקפת פתע מכיוון שטראמפ בדיוק הודיע על תחילת המשא ומתן עם איראן. זו הייתה הטעיה. באותה תקופה, יחידות חשאיות קטנות חדרו לאיראן. אלה היו תאים קטנים, לא יחידות גדולות. הם היו מצוידים ברחפני התאבדות ובטילי נ"ט. מטרתם הייתה להשמיד מכ"מים איראניים להתרעה מוקדמת..."
ואז הגיע השלב השני: מספר ימים לאחר מכן, ישראל ביקשה מטראמפ לאשר הפסקת אש משום שהיא הייתה נתונה למתקפה חסרת תקדים, ומערכות ההגנה האווירית שלה לא היו מספקות כדי להגן עליה מפני תקיפות הטילים. הפעם, ההתקפה הייתה מסוג אחר: היא כללה מורדים מאומנים שהגיעו לאיראן. חלקם קיבלו הכשרה במחנות באלבניה או בכורדיסטן העיראקית, וחלקם היו חברים בארגון המוג'אהדין העממי של איראן (PMOI/MEK) שהיו במחנה האלבני. היו גם אחרים. הם היו מאורגנים ומכוונים; נאמר להם לאן ללכת ומה לעשות. אבל המדריך המבצעי שלהם, לדעתי, היה קצת בלתי צפוי, לפחות עבורי.
זה היה המדריך של דאעש להפצת טרור מוחלט ולערעור יציבות החברה באלימות ואכזריות בלתי נגמרת. תסריט דאעש זה שימש לאורך ההיסטוריה. המטרה הייתה אלימות מוגזמת, וההתקפות כוונו למקומות בלתי צפויים: בנקים, מסגדים, כל מוסדות המדינה. הם תקפו איראנים חפים מפשע בצורה ברוטלית ביותר. התמונות שראיתי מכמה מהתקיפות הללו נועדו להעביר את המסר שכל ממשלת איראן קורסת ומתפוררת. הבניין בער וקרוס, וכולם נמלטו. במצב הזה, נתניהו והישראלים התכוונו לשכנע את האמריקאים להתערב בזמן שהבניין בוער ואנשים נמלטים מפחד. הם חשבו שזה יהיה קל. הם יפתחו במבצע צבאי קטן, יעזרו למורדים, הממשלה תקרוס, וזה יהיה הסוף. איראן תהפוך כמו סוריה אחרי עזיבתו של אסד.
זו הייתה מטרתם, והיא נכשלה. היא נכשלה מכמה סיבות, הראשונה היא שאיראן הגיבה במהירות רבה: היא ניתקה את קווי הטלפון הבינלאומיים ועברה מגישה בינלאומית לאינטרנט לרשת מקומית המשרתת רק את הממשלה ובתוך איראן. אבל הנקודה המכרעת, וההפתעה הגדולה ביותר עבור הישראלים וה-CIA - משהו שלא ציפו לו - הייתה השיבוש בשירות סטארלינק. זו הייתה הפתעה גדולה הן לישראלים והן לאמריקאים, משום שסטארלינק היה אמור להיות עמוד השדרה של התקשורת של המורדים (לתיאום, קבלת פקודות בזמן אמת וקבלת נתוני מיקוד מלוויינים). כאשר סטארלינק נותק, כל הרשת שלהם שותקה. התאים התפרקו, לא ידעו עוד מה לעשות, לאן ללכת או מה תהיה המטרה הבאה שלהם.
ואז החל הטיהור. הוא היה מהיר ויעיל להפליא. כוחות הביטחון, הבסיג' ומשמרות המהפכה האיראני נעו במהירות הבזק, וחיסלו את התאים אחד אחד. מספר רב נעצרו, וחלקם נהרגו בעימותים. אבל חשוב מכל, איראן שלחה מסר חזק: זו הייתה מתקפה מתוזמנת על ידי זרים, לא מחאה עממית אמיתית.
מודעות ציבורית היא אחת מכוחותיה הגדולים ביותר של איראן. לעם האיראני ניסיון רב בסוג זה של פעולה. מההפיכה ב-19 באוגוסט 1953 ועד למלחמה שנכפתה, להתנקשויות במדעני גרעין ועד לסנקציות - כל זה הפך את העם האיראני לרגיש וערני ביותר לכל התערבות זרה. כשהם ראו בנקים, אמבולנסים ומסגדים נשרפים, הם הבינו שזו לא הייתה עבודתם של אנשים רגילים, אלא עבודתם של סוכנים זרים מאומנים. מעניין לציין, שכמה אנליסטים במערב החלו להצביע על כישלון המבצע הזה. בישראל, למשל, עיתונאים ואנליסטים צבאיים החלו לבקר את נתניהו על ניהולו הכושל של המבצע. אפילו בארצות הברית, כמה חוגי מודיעין הודו שמבצע זה היה אחד הכישלונות המודיעיניים והמבצעיים הגרועים ביותר שלהם בתקופה האחרונה.
ארצות הברית והמערב נאלצו לשנות את האסטרטגיה שלהם. לאחר כישלון המבצע, הם חזרו ללחץ כלכלי ודיפלומטי. ג'נט ילן חזרה על כך בפורום הכלכלי העולמי שהם עושים כל שביכולתם כדי לשתק את הכלכלה האיראנית. אבל המציאות היא שאיראן נוטשת במהירות את הדולר. הסחר עם סין, רוסיה, הודו וטורקיה מתנהל כולו ללא דולרים. מערכות בנקאיות חלופיות צצות. אפילו מבחינה פנימית, איראן מפתחת מערכת תשלומים דיגיטלית משלה, שאינה תלויה ב-SWIFT. מבחינה צבאית, איראן חשפה טילים חדשים ומדויקים יותר. רחפנים מתקדמים יותר וטילים היפרסוניים מעוררים דאגה רבה לישראל ולארצות הברית. ישראל מבינה כעת שתגובתה של איראן תהיה חמורה בהרבה אם תפתח במתקפה נוספת.
ציר ההתנגדות התחזק ומתואם יותר מבעבר. המורל שלהם עלה בעקבות כישלון המבצע האחרון באיראן. חיזבאללה שומר על לחץ מתמיד על גבולה הצפוני של ישראל, בעוד שתנועת החות'ים התימנית ממשיכה לשלוט בים סוף ולתקוף ספינות הקשורות לישראל. כל זה מציב את ישראל במצב קשה מאוד, שכן היא אינה יכולה להילחם בכל החזיתות הללו בו זמנית. חשוב מכך, איראן התגלתה כעת כגורם מרתיע אמיתי. מתקפת הטילים האיראנית על ישראל באוקטובר האחרון הוכיחה את יכולתה של איראן לבצע תקיפות יעילות מבלי לנקוט במלחמה כוללת. זה בדיוק מה שמדאיג את המערב: איראן לא נכנעת, היא לא יוצאת למלחמה כוללת, אבל היא תמיד נשארת צעד אחד קדימה.
טראמפ מאמין שהוא יכול להשתמש בלחץ מקסימלי ובאיומי מלחמה כדי לאלץ את איראן לשולחן המשא ומתן ולהגיע להסכם טוב יותר מהסכם הגרעין, הסכם שיועיל גם לישראל וגם לארצות הברית. עם זאת, המציאות היא שאיראן אינה אותה מדינה שהייתה בשנת 2015. כעת היא חלק מרשת התנגדות אזורית חזקה מאוד. איראן מבינה שכניעה תחליש את כל ציר ההתנגדות. לכן, איראן הציבה תנאים משלה: הסרת הסנקציות לחלוטין, ערובה מצד ארצות הברית שלא תפרוש שוב מההסכם, והכרה בזכותה של איראן לטכנולוגיה גרעינית למען שלום.
טראמפ אולי מתפתה להפעיל לחץ על ידי איום בפעולה צבאית, אך איום זה אינו יעיל עוד. לאחר מתקפת הטילים האיראנית על ישראל, כולם יודעים שאיראן מסוגלת לשגר תקיפות חזקות. לא ישראל ולא ארצות הברית יכולות להרשות לעצמן את הסיכון של מלחמה בקנה מידה כולל, שכן הכלכלות, הצבאות והמוניטין הבינלאומי שלהן כבר אינם חזקים כפי שהיו פעם.
נור ניוז