על פי דו"ח "פני החברה 2024" שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המלחמה תרמה לשינויים דמוגרפיים ופסיכולוגיים ברורים, כולל עלייה ברמות הלחץ והדיכאון, ירידה באמון במוסדות ושיעורי נישואין נמוכים יותר.
מוגבלות פיזיות ונפשיות
מספר האנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות בישראל גדל משמעותית בשנת 2024, ועבר את ה-1.3 מיליון, בהשוואה לכ-1.16 מיליון בשנה הקודמת. עלייה זו נבעה בעיקר ממקרים הקשורים להשלכות המלחמה.
מספר המוגבלויות הנפשיות עלה גם באזור עוטף עזה, דבר המצביע על החמרה בלחצים הפסיכולוגיים בקרב האוכלוסייה.
חיילים עם מוגבלויות נפשיות
נתונים מהצבא הישראלי גילו כי מספר החיילים עם מוגבלויות נפשיות עלה על 16,000. עלייה זו יוחסה להארכת תקופות שירות המילואים וללחץ הפסיכולוגי והחברתי הנלווה, כמו גם להשפעה על משפחותיהם.
דיכאון, טרור ופחד
כלי תקשורת ישראליים דיווחו על עלייה בשיעורי הדיכאון ותחושת אבדון מתקרב, במיוחד באזורי הגבול, שם חרדה ופחד הפכו לדבר שבשגרה בחיי היומיום.
ירידה בביטחון ובאמון
ישראלים חוו ירידה בתחושת הביטחון האישי שלהם, יחד עם ירידה באמון בממשלה ובמערכת המשפטית, על רקע חששות ביטחוניים גוברים ומעגל הולך ומתרחב של חרדה חברתית.
כלכלה קורסת
מבחינה כלכלית, שוק העבודה הושפע לרעה משירות מילואים, בעוד שמגזר התיירות חווה ירידה חדה, במקביל לעלות המלחמה הגוברת וללחצים כלכליים גוברים.
השלכות חברתיות ודמוגרפיות
במישור החברתי, דיווחים תיעדו ירידה בשיעורי הנישואין והלידה במהלך המלחמה, יחד עם ירידה בתוחלת החיים הממוצעת לגברים והגירה של מספר הולך וגדל של ישראלים.
נתונים אלה מצביעים על כך שהמלחמה בעזה יצרה משבר פנימי רב-גוני בחברה הישראלית, שהשפעותיו משתרעות מעבר לתחום הצבאי אל המרקם הפסיכולוגי, החברתי והכלכלי של המדינה.
נור ניוז