ראש עיריית ניו יורק, זהרן ממדאני, החל את כהונתו בביטול כל הצווים הנשיאותיים שהוציא קודמו, אריק אדמס, מאז האירועים השנויים במחלוקת של 2014. בעיקר, ממדאני ביטל את צו נשיאותי 60, שאסר על תאגידים ומנהלי קרנות פנסיה בניו יורק להחרים או לממש השקעות מישראל ומהישויות המסונפות אליה.
ביטולו של ממדאני מסיר למעשה מגבלות משפטיות על ישויות עירוניות ומאפשר ביקורת עצמאית של חוזי השקעה ומדיניות. תומכי ממדאני רואים בכך מילוי הבטחת קמפיין וחזרה לעקרונות האוטונומיה התאגידית והאחריות החברתית.
מנקודת מבטם של תומכי ממדאני, הצווים שהוצאו בתקופת כהונתו של אדמס, ובמיוחד צו 60, הפכו את ניו יורק לשחקן פוליטי בסכסוכים בינלאומיים. על ידי ביטול צווים אלה, ממדאני ביקש להגדיר מחדש את הגבולות בין ממשלת העיר לבין לחצים פוליטיים חיצוניים. מצד שני, מבקרים מזהירים כי להחלטתו של ממדאני עלולות להיות השלכות פוליטיות, כלכליות ואף משפטיות על ניו יורק, ולחשוף את העיר ללחצים פנימיים וחיצוניים.
עם זאת, ניתן לנתח את החלטתו של ממדאני במסגרת הדיונים האמריקאיים הרחבים יותר סביב סנקציות, חופש הביטוי ועצמאותם של מוסדות ציבור. בשנים האחרונות, חוקים נגד סנקציות בכמה מדינות ספגו ביקורת מצד פעילי זכויות אזרח, וביטולם הפך לדרישה מצד כמה קבוצות פוליטיות.
בסופו של דבר, פעולתו של ממדאני אינה רק החלטה של הנהלה; היא גם אינדיקציה לשינוי פוליטי בממשל העיר ניו יורק - שינוי שהשפעותיו עשויות להתרחב הרבה מעבר לעיר, ולהגיע לרמה הלאומית בארצות הברית.
נור ניוז