שיגור זה, שהתרחש במסלול נמוך סביב כדור הארץ בגובה של כ-500 קילומטרים, נחשב לאחד מאירועי החלל החשובים ביותר באיראן השנה, ויאפשר הפעלה בו זמנית של מספר לוויינים מתוצרת מקומית בתחומי שירותים, תשתיות וניהול שונים:
באיה: לוויין חישה מרחוק ברזולוציה גבוהה
לוויין באיה, המכונה גם טולו 3, תוכנן ונבנה בהשתתפות תעשיות האלקטרוניקה של איראן. לוויין חישה מרחוק, במשקל של כ-150 קילוגרם, נחשב לאחד מלווייני ההדמיה המתקדמים ביותר המיוצרים באיראן. הוא מסוגל לצלם ברזולוציה של עד 5 מטרים במצב מונוספקטרלי ו-10 מטרים במצב צבע, והוא מיועד ליישומים מגוונים, כולל ניהול משאבי מים, חקלאות, ניטור סביבתי, מיפוי וניטור סכנות טבע.
זפר 2: דור חדש של לוויינים אקדמיים עם משימות משופרות
לוויין זפר 2 הוא גרסה משודרגת של לוויין זפר. הוא תוכנן ונבנה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת איראן למדע וטכנולוגיה, ומשקלו נע בין 100 ל-135 קילוגרמים. לוויין זה משתמש בתת-מערכות ומטענים משופרים ומבצע משימות בחישה מרחוק ובאיסוף נתונים יישומיים לניטור משאבי טבע וניהול קרקעות.
לוויין קאוסאר: התמקדות בנתונים חקלאיים ובאינטרנט של הדברים
הגרסה השנייה של לוויין קאוסאר, המשך לדורות קודמים של משפחת לוויינים זו, פותחה במטרה לאסוף נתונים תפעוליים, לנטר אדמות חקלאיות ולתמוך ביישומי אינטרנט של הדברים (IoT). לוויין זה ממלא תפקיד משלים בקונסטלציית הלוויינים הלאומית המונעת על ידי נתונים.
לפני מספר דקות החל השידור החי של שיגור סימולטני של שלושה לוויינים איראניים לחלל. באירוע נכחו חסן סלאריה, ראש סוכנות החלל האיראנית; סאטר האשמי, שר התקשורת; מספר סגני שרים; ד"ר גיאסוונד, ראש סוכנות החלל האיראנית; חוג'אתולסלאם רוסטמי, ראש משרד נציגות המנהיג העליון באוניברסיטאות; ומחמוד רזה אגהמירי, נשיא אוניברסיטת שהיד בהשתי. השיגור התקיים במרכז לפיתוח יכולות אינטלקטואליות של ילדים ובני נוער.
בטקס, ד"ר סלמתי, מנכ"ל המרכז לפיתוח יכולות אינטלקטואליות של ילדים ובני נוער, יחד עם ראש סוכנות החלל האיראנית, חשפו פוסטר לפעילות חינוכית הכוללת תכנון ובנייה של לוויינים בצורת קובייה על ידי בני נוער.
באותו טקס, חסן סלריה, ראש סוכנות החלל האיראנית, ציין את הרחבת תוכניות החלל של המדינה, וציין: "חתימת חוזים עם חברות וקבוצות שונות, והשיגור והבנייה המוצלחים של לוויינים, מצביעים על פיתוח, התרחבות וצמיחה גוברת של תעשיית החלל של איראן". הוא הוסיף: "כניסתם של שחקנים חדשים, במיוחד מהמגזר הפרטי ומחברות מבוססות ידע, מבשרת עתיד מבטיח לתעשיית החלל של המדינה. לצד התקדמות טכנולוגית, מגמה זו סוללת את הדרך לכדאיות כלכלית של תעשיית החלל, עניין בעל חשיבות רבה לממשלה".
ראש סוכנות החלל האיראנית הדגיש כי מוצרים ודוחות המבוססים על תמונות לוויין תורמים משמעותית ליצירת ערך מוסף, באומרו: "ניתן לקבוע את הערך הכלכלי של תעשיית החלל של המדינה מכמה נקודות מבט, מה שמשפר את הקיימות והצמיחה של מגזר זה."
בהתייחסו למעמדה של איראן בתעשיית החלל העולמית, הצהיר סלארה: "הרפובליקה האסלאמית של איראן היא בין 10 עד 11 המדינות המובילות בעולם המסוגלות לתכנן ולבנות לוויינים, את כלי השיגור שלהם ואת התשתית לקליטת נתונים ועיבוד תמונה, והיא פעילה באופן עקבי בתחום זה במשך שנים."
הוא הוסיף: "מה שחשוב לנו הוא להגדיל את מספר הלוויינים, לשפר את דיוקם ואיכותם ולפתח קטגוריות שונות, כולל לווייני תקשורת, מדידה, מכ"ם והדמיה. תעשיית החלל העולמית תחרותית מאוד, ומדינות שנכנסו לתחום זה מחזקות את ניצול החלל שלהן."
ראש סוכנות החלל האיראנית הדגיש את הצורך לשמור על תנופת הפיתוח, באומרו: "מדינות חדשות נכנסו לתחרות החלל, ומדינות רבות שלא היה להן בעבר תפקיד במגזר זה החלו להשקיע בו. גם אנחנו חייבים להמשיך את נתיב הפיתוח שלנו על ידי הסתמכות על טכנולוגיות מקומיות ומשאבי אנוש, ובקצב מואץ."
באשר לדירוג המדויק של איראן בין מדינות החלל, אמר סלאריה: "לא קל לאתר את מיקומה המדויק בין עשר או אחת עשרה מדינות אלה, אך יש לציין שמתוך כ-200 מדינות בעולם, פחות מ-5% מחזיקות ביכולות חלל מלאות, ואיראן היא אחת מהמדינות הללו."
לבסוף, בהתייחסו למפרט הטכני של הלוויינים ששוגרו, אמר: "הלוויינים ששוגרו לאחרונה ובעבר הם בין המתקדמים ביותר מבחינת דיוק ואיכות, ומגיעים לרזולוציה של כ-15 מטרים בצילום, מה שמדגים שיפור משמעותי ביכולות הטכנולוגיות של המדינה."
הוא הדגיש את חשיבות ה"קידום" לצד פיתוח מדעי, ואמר: "נושא חשוב אחד שאולי לא זכה לתשומת לב מספקת הוא קידום תעשיית החלל בקרב הציבור. זה לא פחות חשוב מפיתוח מדעי, ובלעדיו, הישגים טכנולוגיים לא יממשו את מלוא הפוטנציאל שלהם."
הוא הוסיף כי חזון משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע לתחום החלל הוא טרנספורמטיבי, והדגיש: "אם לא נוכל לתקשר עם מגזרים שונים בחברה בשפה פשוטה, כל המאמצים לפתח את תעשיית החלל לא ישיגו את התוצאות הרצויות. מטרתנו היא שפיתוחים והישגים בחלל יהדהדו בציבור וייצרו ביקוש פופולרי לתעשייה זו."
בסקירת ההיסטוריה של תעשיית החלל העולמית, הצהיר ראש סוכנות החלל האיראנית: "מאז שנות ה-60, במהלך המלחמה הקרה, החלה התחרות בין מזרח למערב בתעשיית החלל. בשנת 1957, עם שיגור הלוויין הסובייטי הראשון למסלול, החל מרוץ החלל באמת." תעשייה זו תמיד הייתה יקרה, משפיעה ואסטרטגית מאז הקמתה, ופיתוחה לא ניתן להשיג ללא תמיכת החברה, האליטות והגופים המנהליים.
סלרה הוסיף: "מבט על הסרטים, סדרות הטלוויזיה ותערוכות החלל של אותה תקופה מראה שמדינות ייחסו חשיבות רבה מלכתחילה למשיכת תשומת לב הציבור ולהנעת החברה. תעשיית החלל לא יכולה להשיג צמיחה בת קיימא מבלי לערב את האנשים ולעורר התלהבות בקרב האליטה."
בהתייחסו לקשיי העבודה בתחום זה, אמר: "תעשיית החלל היא קשה ומלאת אתגרים. הלוויינים שאנו רואים כיום הם פרי מאמצים יומיומיים, סבלנות, התמדה ומסירות מצד מומחים בתחום זה. באקלים הנוכחי, השגת הצלחה דורשת מוטיבציה גבוהה, התמדה, יכולת מדעית וחוסן."
ראש סוכנות החלל האיראנית הדגיש את חשיבות התקשורת והקידום, והוסיף: "משרד התקשורת מקדיש תשומת לב רבה לעניין זה, ואנו שואפים להציג שיגורי לוויינים ואירועים חשובים בתחום זה בשקיפות מלאה לציבור. בתעשיית החלל, אין דבר כזה כישלון במובן המקובל; כל משימה היא מבחן וניסוי להשגת הצלחה גדולה יותר."
בהתייחסו למורכבויות הטכניות של בניית לוויינים, הסביר: "תהליך בניית הלוויין מתחיל בתכנון וכולל אלפי חלקים שחייבים לתפקד בהרמוניה מושלמת בתנאים המאתגרים ביותר, החל מהרעידות העזות במהלך השיגור ועד לקרינה בעלת אנרגיה גבוהה ושינויי טמפרטורה במסלול. התנאים בחלל שונים באופן קיצוני מאלה שעל כדור הארץ; בחלל, אין מעבר חום דרך האוויר, ויש קרינה שעלולה לפגוע ברכיבי הלוויין."
סלריה המשיך: "מסיבה זו, סוגים שונים של סימולציות, בדיקות וניסויים מורכבים נערכים במעבדות על פי סטנדרטים בינלאומיים כדי לדמות תנאי חלל בעולם האמיתי." עם זאת, הצבת הלוויין בהצלחה במסלולו היא החלק הסופי והמכריע בתהליך זה; בלעדיו, כל הסימולציות לא יהיו שלמות.
ראש סוכנות החלל האיראנית הצהיר: "תעשיית החלל דורשת סבלנות, התמדה וחזון ארוך טווח. קידום נכון של התעשייה בחברה הוא אחת הדרישות החשובות ביותר להצלחה ולקידמה בת קיימא בתחום זה."
בהתייחסו לאופי הניסיוני של פעילויות החלל, אמר ראש סוכנות החלל האיראנית: "נושא ה'כישלון' בתעשיית החלל הוא נורמלי לחלוטין. כל מבצע חלל הוא, למעשה, מבחן - מבחן מדעי עבור מהנדסים ומדענים. גם אם מתרחשת בעיה, הנתונים המתקבלים הם בעלי ערך ושימושיים."
סלריה הוסיף: "בכל פעם שלוויין מקיף את כדור הארץ, נאספת כמות גדולה של נתונים טכניים, אשר מנותחים בקפידה ומשמשים בתכנון ובבנייה של לוויינים עתידיים. מחזור למידה מתמשך זה הוא מה שמוביל לבגרות ולקידום של תעשיית החלל."
הוא הביע את הערכתו למאמציהם של המומחים המקומיים, באומרו: "כיום, בהסתמך על מומחיות מקומית, הגענו לשלב בו אנו מסוגלים לתכנן ולבנות לוויינים וכלי השיגור שלהם, כמו גם להציב לוויינים במסלול. הישגים אלה הם פרי מאמצים בלתי נלאים מסביב לשעון של מומחים העובדים באתרי שיגור ובמרכזים טכניים ברחבי המדינה."
ראש סוכנות החלל האיראנית הדגיש: "הצלחות אלה הושגו בתמיכתן של סוכנויות ממשלתיות, ובמיוחד משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע, התומך מאוד בפיתוח תעשיית החלל של המדינה."
לסיום, הוא הביע אופטימיות לגבי עתיד התעשייה, באומרו: "אנו מקווים שעל ידי המשך גישה זו, נהיה עדים להצלחות והישגים גדולים עוד יותר במגזר החלל האיראני."
בנאום שנשא במהלך שיגור סימולטני של שלושה לוויינים איראניים לחלל היום אחר הצהריים, הדגיש מוהראם גיאסוואנד, ראש סוכנות החלל האיראנית, את תפקידם של משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע וסוכנות החלל האיראנית בפיתוח תעשיית החלל של המדינה, באומרו: "דרך זו נסללה הודות להתמדה של המומחים בסוכנות החלל האיראנית ולתמיכה המנהלית המתמשכת. כיום, אנו עדים לכניסה רצינית יותר של המדינה לשלבי ההפעלה של תעשיית החלל."
בהתייחסו לרקע המדעי של איראן באסטרונומיה ובחלל, אמר: "למרות שטכנולוגיית הלוויין בצורתה הנוכחית מתוארכת לעשורים האחרונים, מדענים איראנים ומוסלמים תרמו תרומה משמעותית ליסודות האסטרונומיה לפני מאות שנים. התיאוריות הגיאוצנטריות שרווחו במאה ה-4 לספירה ספגו ביקורת קשה מצד חוקרים כמו אבו ריהאן אל-בירוני, ופרספקטיבה מדעית זו סללה את הדרך להתפתחויות נוספות שהובילו בסופו של דבר לתיאוריות של מדענים כמו גלילאו."
גיאתוואנד הסביר כי איראן טרם השיגה את מקומה הראוי בתעשיית החלל העולמית, והוסיף: "את ההתחלות הרציניות של תעשיית החלל של המדינה ניתן לייחס לפעילויות מחקר ופיתוח שבוצעו בשיתוף פעולה עם משרד ההגנה, ומאוחר יותר עם משרד התקשורת, שהתמקדו בפיתוח לוויינים למחקר ותפעול. מאמצים אלה הגיעו לשיאם בבנייה ושיגור הלוויין הראשון שיוצר באופן מקומי, בשם 'אומיד', בשנת 2008, שסימן נקודת מפנה בהיסטוריה של החלל של איראן."
הוא הסביר את שלבי הפעלת הלוויין, וקבע כי "שיגור מוצלח הוא רק הצעד הראשון. לאחר מכן, מתבצעת הערכה יסודית של ביצועי הלוויין, מאומתת הפעולה הבטוחה של הציוד בסביבת החלל, התוכנה מועלית ונבדקת, ולבסוף, הלוויין משוגר במלואו. תהליך זה אורך בדרך כלל בין חודש לחודשיים, ואלפי מערכות חייבות לפעול ללא רבב, שכן כל תקלה במערכת בודדת עלולה להוביל לכישלון המשימה."
ראש סוכנות החלל האיראנית הדגיש את המורכבות והרגישות של שלבים אלה, ואמר כי "הצוותים הטכניים עובדים מסביב לשעון בתקופה זו, וטבעי שהם נמצאים תחת לחץ עצום. מסיבה זו, אנו מבקשים מהתקשורת להעניק לצוותי הבנייה את הזמן והשקט הדרושים לאחר השיגור, כדי שניתן יהיה לבצע את הפעולות העדינות שלאחר השיגור בזהירות מירבית."
רוב הציוד והמערכות המשמשים בלוויינים אלה מיוצרים באופן מקומי.
בהתייחסו לפעילות האחרונה של סוכנות החלל האיראנית, הוא הוסיף: "בשנים האחרונות, בהסתמך על יכולותיהן של חברות ידע מקומיות, חלה התקדמות משמעותית בתחום לווייני המדידה וההדמיה. רוב הציוד והמערכות המשמשים בלוויינים אלה פותחו באופן מקומי והוצבו במסלול בפעם הראשונה."
גיאתוונד המשיך: "פיתוח טכנולוגיית חלל לא ניתן להשיג באמצעות לוויין אחד בלבד; משימות חייבות להימשך, ובסופו של דבר, עלינו להתקדם לעבר בניית מערכת לוויינים משולבת." גישה זו מאפשרת מתן שירותים בני קיימא ומעשיים, שהם תנאי הכרחי לכניסה לשלב הפיתוח התעשייתי במגזר החלל.
לסיכום, הוא הביע את הערכתו למאמציהם של מומחי תעשיית החלל במדינה, והדגיש: "הפעילויות שבוצעו הן פרי מאמציהם הבלתי נלאים של מדענים, מהנדסים וחברות ידע. למרות האתגרים הטכניים וחוסר הוודאות, דרך זו תימשך עם מוטיבציה חזקה ואמונה ביכולות המקומיות."
נור ניוז