לאחרונה, שמו של דאעש, אחד הסמלים הבולטים של הטרור האידיאולוגי במאה זו, צץ מחדש בחדשות העולמיות. השפעותיו של ארגון זה, שטופח על ידי מעצמות מערביות גדולות, ניכרות בפיגועי הטרור האחרונים באוסטרליה, פקיסטן ואפילו באזור חומס בסוריה. פיגועים אלה מדגימים שלמרות נסיגותיו בשדה הקרב בשנים האחרונות, דאעש משיב לעצמו את יכולותיו המבצעיות ומארגן מחדש את שורותיו. דאעש אינו רק ארגון צבאי; זוהי אידיאולוגיה אלימה ומונופוליסטית המבקשת להשיג את מטרותיה הפוליטיות והאידיאולוגיות באמצעות הפצת טרור, זריעת הרס חברתי וטיפוח חוסר ביטחון.
טינה עמוקה כלפי הגנרל
הטינה העמוקה שדאעש רוחש כלפי הגנרל קאסם סולימאני היא היבט מרכזי בניתוח האיום של הארגון. נוכחותו של הגנרל סולימאני ותפקידו המרכזי במלחמה נגד דאעש, ובמיוחד בעיראק ובסוריה, החלישו קשות את מבנה הארגון ופעולותיו. דאעש רואה בתבוסה זו לא רק כישלון צבאי אלא גם השפלה אידיאולוגית, ומטבע הדברים מחפש נקמה במפקדי החזית היריבה. מסיבה זו, יום השנה למותו של הגנרל סולימאני עלול לשמש תמריץ לפעולות טרור ופרובוקציה מצד הארגון באזור ואף בתוך המדינה. הניסיון הראה כי קבוצות כאלה משתמשות בסמלים ובדמויות שהן תופסות כתבוסתן שלהן כמטרות או תירוצים לאיום על הביטחון ולהסתת דעת הקהל.
דאעש מבוסס על אידיאולוגיה קיצונית השוללת לגיטימציה פוליטית, הומניטרית ודתית. התנגדותה של קבוצה זו חורגת מעבר לחיים רגילים ולזכויות אדם; היא מתאמת את פעולות הטרור שלה באזורים שונים באמצעות רשת עולמית, תוך ניצול פערים ביטחוניים וחולשות ארגוניות. פעולותיו האחרונות של הקבוצה, בשילוב עם גל של תעמולה ופעילות תקשורתית, מדגימות את מאמצי דאעש לבנות מחדש את כוחו ולחזור לזירה האסטרטגית של האזור.
מנקודת מבט גיאופוליטית, חיוני להכיר בכך שכוחות חיצוניים מסוימים, כולל ארצות הברית וישראל, משתמשים בדאעש ככלי לחץ והשפעה לקידום מטרותיהם. תמיכה זו אינה בהכרח ישירה, אך היא מתבטאת באמצעות יצירת חללים ביטחוניים, מימון עקיף ומדיניות אזורית. כשחקן במאבקי כוח אלה, דאעש מנצל הזדמנויות אלה כדי לשקם את השפעתו וסמכותו.
הכרח לביטחון לאומי
מנקודת מבט של ביטחון לאומי, חיוני שמוסדות הביטחון של המדינה ישמרו על רמת מוכנות אסטרטגית גבוהה להתמודדות עם איום זה. התמקדות בזיהוי רשתות חשאיות, הכנת תוכניות מבצעיות מראש, מניעת חדירת גורמי טרור וחיזוק שיתוף הפעולה המודיעיני האזורי והעולמי היא בעלת חשיבות עליונה. תשומת לב להיבטים החברתיים והאידיאולוגיים של איום זה היא גם בעלת חשיבות מיוחדת, שכן דאעש אינו רק איום צבאי, אלא גם תנועה אידיאולוגית המסוגלת לפגוע בדעת הקהל ולהזין חוסר יציבות פסיכולוגית.
עוינותו של דאעש כלפי הגנרל סולימאני מצביעה על כך שפעולות הארגון חורגות מעבר למטרות צבאיות גרידא. טרוריסטים אלה מבקשים ליצור איום פסיכולוגי וסמלי על ידי ניצול אווירה רגישה ואירועים לאומיים ודתיים. יום השנה למותו של הגנרל סולימאני, בעוד שהוא אירוע לזכור סמכות והקרבה, עלול לשמש כתירוץ לפעולות פרובוקטיביות מצד דאעש, תוך הדגשת הצורך במוכנות מלאה ותיאום יעיל בין גופי הביטחון והמודיעין.
מנקודת מבט דתית וחברתית, התמודדות עם דאעש דורשת גם הבנה מעמיקה של האידיאולוגיה של הארגון. באידיאולוגיה הקיצונית והאלימה שלו, דאעש מבקש לעוות ערכים אנושיים ודתיים ולהפיץ פחד וחוסר ביטחון בחברה. התמודדות עם זה דורשת לא רק פעולה צבאית אלא גם מאבק תרבותי ואינטלקטואלי, כמו גם העלאת המודעות הציבורית לסכנות הטמונות באידיאולוגיה זו.
לבסוף, יש לראות את תחייתו של דאעש בזירה העולמית והאזורית כסימן אזהרה רציני. קבוצה זו, מטבעה, עם מטרותיה הגיאופוליטיות הנסתרות וטינה עמוקה כלפי דמויות כמו הגנרל סולימאני, מסוגלת לאיים על הביטחון הלאומי ועל היציבות האזורית. ערנות, תיאום בין מוסדות הביטחון וצעדים פרואקטיביים הם הדרך היחידה להתמודד עם איום רב-גוני זה. כל רשלנות או הערכת חסר של יכולותיו של דאעש יהיו בעלות השלכות קשות על ביטחון האזור, יציבותו ועתידו.
נור ניוז