בעוד שהמשטר הציוני הציג את עצמו במשך שנים כאי של יציבות וביטחון באמצעות תעמולה יקרה, דו"ח חדש של ארגון "מוניטור רצח נשים בישראל" מציג תמונה קודרת ומזעזעת הרבה יותר של המציאות החברתית של המשטר. הוא חושף קריסה בביטחון, התפשטות אלימות מאורגנת וחוסר יכולתה המבנית של המדינה להגן על זכות האדם הבסיסית ביותר: הזכות לחיים.
על פי הדו"ח, לפחות 44 נשים מעל גיל 18 נרצחו בישראל בין ה-1 בינואר ל-24 בדצמבר 2025. למרות שמספר זה לא השתנה באופן משמעותי בהשוואה לשנה הקודמת, מה שמעמיק את המשבר הוא העלייה החדה ב"רצח נשים" - רציחות שאינן מקריות אלא תוצאה ישירה של אלימות מגדרית, התפרקות מערכות יחסים משפחתיות וקריסה של שליטה חברתית.
על פי ההגדרה הרשמית של הארגון, רצח נשים כולל הריגת נשים על ידי בני זוגן או בני משפחתן, מה שנקרא רציחות על רקע כבוד, ורצח על גבורה. בשנת 2025, 34 מתוך 44 רציחות נפלו תחת קטגוריה זו, עלייה של 48% לעומת 23 הרציחות שתועדו בשנת 2024. נתונים אלה מצביעים בבירור על שכיחות האלימות במעגלים הפנימיים של חברה הטוענת בו זמנית לשמירה על "מוסר מערבי" ו"ערכים דמוקרטיים".
הדו"ח מגלה כי חלק מהאלימות הקטלנית הזו התרחשה בתוך הקהילה הערבית בישראל, שם הממשלה הציונית טיפחה במשך שנים סביבה פורייה לפשע מאורגן באמצעות מדיניותה המפלה, רשלנות ביטחונית והפצה מכוונת של נשק בלתי חוקי. בין הקורבנות, 10 נשים ערביות איבדו את חייהן, נרצחו בהקשר של סכסוכים פליליים ורשתות מאפיה - רשתות שלא היו יכולות להתקיים ללא הסובלנות והשותפות של מערכת הביטחון הישראלית.
אחד ההיבטים המזעזעים ביותר של הדו"ח הוא השינוי בשיטות בהן נעשה שימוש. לראשונה מאז החלו הרישומים, כלי נשק הפכו לאמצעי הנפוץ ביותר להריגת נשים בישראל. השנה, 14 נשים נורו למוות, מספר העולה על מספר קורבנות הדקירה. זאת בהשוואה לשלוש נשים בלבד שנהרגו מנשק חם בשנה שעברה. עלייה זו מצביעה בבירור על התפשטות בלתי מבוקרת של נשק בחברה.
מרכז המעקב הישראלי אחר רצח נשים קובע במפורש כי מקור המשבר הזה הוא הזמינות הנרחבת של נשק בלתי חוקי, במיוחד באזורים ערביים. ב-10 מתוך 11 מקרים של נשים שנהרגו באמצעות נשק בלתי חוקי, הקורבן הייתה אישה ערבייה. במילים אחרות, כל הנשים הערביות שנרצחו בשנת 2025 נהרגו באמצעות נשק בלתי חוקי, עניין שעליו נושאים ממשלת ישראל ומנגנון הביטחון שלה באחריות ישירה.
במקביל, הדו"ח מפריך את טענות התעמולה של ממשלת ישראל לאחר ה-7 באוקטובר בנוגע לצורך בבעלות נרחבת על נשק. בניגוד לתעמולה הרשמית, לא נצפה מתאם מובהק סטטיסטית בין החזקת נשק ברישיון לבין העלייה ברציחות נשים. עם זאת, גם ברציחות של נשים יהודיות עם נשק חם, העבריינים היו לעתים קרובות אנשים שקיבלו היתר לשאת נשק ממנגנון הביטחון של המשטר.
אבל המשבר לא מסתיים שם. הדו"ח חושף גם עלייה מדאיגה ברצח אימהות, פשע שנחשב לנדיר עד לאחרונה. בשנת 2025 נרצחו שבע נשים על ידי בניהן, עלייה של 21% לעומת השנה הקודמת. רבים מהמבצעים היו אנשים ידועים כבעלי מחלות נפש שלא היו תחת פיקוח יעיל, אינדיקציה נוספת לקריסת מערכת הביטחון הסוציאלי.
פרופסור שלווה וייל, מנהלת המכון, שואלת בבוטות: "למה המדינה מחכה?" זוהי שאלה עמוסת משמעות. עם כ-250 ערבים ישראלים שנרצחים מדי שנה, ונשים הנופלות קורבן למעגל האלימות הזה, אי אפשר עוד לדבר על "יוצא מן הכלל". זוהי תוצאה ישירה של מדיניות הביטחון הכושלת של המשטר, שהביאה אלימות לבתים.
נור ניוז