ההחלטה מגיעה על רקע האשמות הדדיות: מצד אחד, שר הביטחון ישראל כץ נימק את הסגירה בטענה שהתחנה משדרת "תוכן פוליטי מפלג" שאינו מייצג חיילים ואזרחים, וטען כי התחנה פגעה במורל במהלך המלחמה האחרונה. מצד שני, היועץ המשפטי לממשלה גלי בהרוב-מארה הזהיר כי הסגירה עלולה לסלול את הדרך ל"התערבות פוליטית בשידור הציבורי" ולאיים על "חופש הביטוי", וטענה כי ההחלטה "אינה מכבדת סטנדרטים משפטיים".
מהלך זה מדגים את האיזון העדין בין "ביטחון לכאורה" לבין "שליטה פוליטית" על התקשורת, במיוחד בהקשר של הכנות ישראל לבחירות הקרובות. משקיפים סבורים כי הממשלה הנוכחית מבקשת לחנוק כל קול ביקורתי במגזר השידור הציבורי, כולל התקשורת הצבאית.
ההחלטה מגיעה על רקע מחאות מצד האופוזיציה, בעיקר מצד יאיר לפיד, שראה בסגירה ניסיון לשלוט בתודעה ולתמרן את דעת הקהל, וטען כי הממשלה אינה מסוגלת להתעמת עם המציאות ולכן בוחרת לשלוט בתקשורת.
המהלך לסגירת "רדיו צה"ל" משקף את הסכסוך המתגבר בין "מוסדות שיפוטיים ומנהליים" ובין "חופש תקשורת" ל"שליטה פוליטית", בתקופה שבה נוף התקשורת בתוך הישות סובל מלחצים גוברים על רקע מתחים פוליטיים וביטחוניים מתמשכים עקב מדיניות הכיבוש.
נור ניוז