העיתון, בדיווח של כתבו רון בן ישי, קבע: "הסכם יצוא הגז בין ישראל למצרים, אם ייחתם, ייצור אינטרס כלכלי משותף חיוני בין שני הצדדים ושיתוף פעולה מעשי בהובלת גז ובתחומים אחרים, ובכך יבסס תלות ארוכת טווח בין קהיר לתל אביב".
העיתון ציין כי ישראל חתמה בעבר על הסכם גז משותף עם מצרים וירדן, אך דאעש הפציץ שוב ושוב את הצינור העובר דרך סיני. העיתון הדגיש כי "חשיבות ההסכם החדש טמונה בעובדה שהוא ייתן למצרים תמריץ גדול יותר לעמוד בדרישות ישראל ולסייע לה בכל התחומים, במיוחד ברצועת עזה".
אקלים לשיתוף פעולה
העיתון ניבא כי "ישראל תקיים פגישות עם מצרים כדי לנהל את המגזר החל משנה הבאה", בהתחשב בכך ש"הסכם הגז יוצר אקלים נוח לשיתוף פעולה".
העיתון קבע כי "מסלול צינור הגז צפוי להתבסס על לקחים מהעבר ויעבור מתחת לים ולא דרך סיני, לאור החששות הישראליים מההתעצמות הצבאית המצרית בחצי האי, המתבצעת תוך הפרת הסכם השלום בין שני הצדדים".
היא ציינה כי מצרים שלחה לאחרונה מספר רב של טנקים וחיילים לסיני, בתירוץ של לחימה במדינה האסלאמית, והקימה מתקנים צבאיים, הרבה מעבר למה שמותר ב"הסכם השלום", והדגישה כי "ישראל מתעלמת כעת מהעניין, אך ככל שהמלחמה בדאעש נסוגה, תל אביב מודאגת יותר ויותר מהנוכחות הצבאית המצרית הגוברת הזו, אשר עשויה להוות איום עליה, במיוחד ברצועת עזה".
העיתון המשיך וטען כי "להתעצמות צבאית זו אין עוד מטרה סבירה מלבד לאיים על ישראל, ומכיוון שהסתמכות מצרים עלינו לדיכוי דאעש פחתה, יש לראותה כאיום פוטנציאלי", על פי ידיעות אחרונות.
העיתון הדגיש כי "הסכם הגז משמש כערובה וגורם מרתיע לעוינות כלפי ישראל הטבועה בממסד הצבאי המצרי, עליו נשען הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי. כידוע, הצבא המצרי מייצג מעצמה כלכלית גדולה הזקוקה לאנרגיה כדי להפעיל את התשתית שלה. הבעיה, מנקודת מבט ישראלית, טמונה בגודל עתודות הגז שנותרו לישראל ובכמה שנים הן יחזיקו מעמד".
העיתון טען כי "הסכם הגז גם מחזק את מעמדה האזורי של ישראל ואת הבריתות שלה עם מדינות ידידותיות כמו יוון, קפריסין ומצרים, הגובלות בים התיכון. הדבר חל גם על העולם הערבי המתון. ישראל כבר חברה ב'ברית הגז' באגן המזרחי של הים התיכון, הכולל את מצרים, קפריסין ויוון, ובכך מספקת משקל נגד לשאיפות הרחבת האנרגיה של טורקיה וצפון קפריסין".
תוכנית טראמפ
היא הסבירה כי "חשוב מכל, זה מייצג עמוד תווך נוסף בתוכנית השלום שהציג נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון, ולכן גם מייצג לחץ אמריקאי על ישראל לחתום במהירות על הסכם הגז עם מצרים".
היא המשיכה, "כרגיל, ראש הממשלה נתניהו מיהר להכריז על העסקה לפני השלמתה הרשמית, בעיקר כדי להראות לטראמפ שהוא פועל לפי הוראותיו, אך גם כדי להפגין רצון טוב כלפי סיסי - וכמובן, גם כדי להתפאר בהישג כלכלי בשנת בחירות (58 מיליארד שקלים לקופת המדינה)."
היא ציינה כי "הסכם ייצוא הגז משדה לוויתן למצרים, אם ייחתם, יהיה עסקת הייצוא הגדולה ביותר בתולדות ישראל, בנפח של כ-131 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי על פני כ-18 שנים, ובשווי כולל המוערך בכ-112 מיליארד שקלים. לדברי נתניהו, הכנסות המיסים והאגרות יגיעו לכ-58 מיליארד שקלים, ויתווספו להכנסות השוטפות ממשק הגז".
היא סיכמה באומרה: "אשרור ההסכם סולל את הדרך לפסגה משולשת בין נתניהו, טראמפ וסיסי, לאחר שקהיר התנתה את אישורה להגעת הנשיא. השלושה צפויים להיפגש באתר הנופש של טראמפ, מאר-א-לאגו, בפלורידה."
נור ניוז