מתקפה ישראלית על ה-BBC, בהאשמתה בהטיה כלפי הפלסטינים במהלך מלחמת עזה.

רוברט פילפוט, כתב באתר החדשות הישראלי זמן ישראל, טען כי "טענות על הטיה בסיקור ה-BBC האפילו עליו, לאור דיווחים על האנטישמיות הגוברת בבריטניה, המלחמה בעזה והסיקור החוזר ונשנה של תל אביב. ועדת חברי הפרלמנט היהודים הבריטיים ציינה כי החששות לגבי סיקור ה-BBC של המזרח התיכון החלו הרבה לפני מתקפת ה-7 באוקטובר."
הוא הוסיף במאמר שתורגם על ידי זמן ישראל כי "צוות חוקרים, בראשות עורך הדין הבריטי-ישראלי טרבור אסרסון, בחן את סיקור ה-BBC את מלחמת עזה במהלך ארבעת חודשיה הראשונים באמצעות כלי בינה מלאכותית. הם הגיעו למסקנה כי ה-BBC הפרה את עקרונות העריכה שלה ביותר מ-1,500 מקרים במהלך תקופה זו, וכי ישראל נקשרה למונח 'רצח עם' פי 14 יותר מחמאס בסיקור הסכסוך. יתר על כן, ה-BBC סירבה בעקביות לתאר את חברי חמאס כ'טרוריסטים', ובחרה במקום זאת במונח הנייטרלי יותר 'לוחמים'."
הוא ציין כי "גארי לינקר, שבמשך שנים רבות היה העובד בעל השכר הגבוה ביותר ב-BBC, נתקל בבעיות רבות איתה. במרץ 2023 הוא הושעה זמנית מעבודתו לאחר שהפר את עקרונות אובייקטיביותה על ידי ציוץ מחדש של קריאה להשעות את חברותה של מדינת ישראל בארגוני ספורט בינלאומיים, ועל ידי תמיכה ברורה בטענתו של אקדמאי ישראלי כי המלחמה בעזה הייתה 'רצח עם במובן המילולי של המילה'."
הוא הוסיף, "אני נגד ממשלת ישראל, ואני בכלל לא אנטישמי. אני לא נגד אף אחד; אני רק נגד אנשים רעים". הוא טען כי ה-BBC נכנעה ללחץ חיצוני לאחר ששיתף פוסט אנטי-ציוני באינסטגרם, וזכה לאחר מכן בפרס הטלוויזיה הלאומית למנחה הטוב ביותר.
הוא הסביר כי "פחות מחודש לאחר עזיבתו של לינקר, ה-BBC נקלעה למחלוקת נוספת כאשר לא הצליחה לעצור שידור חי של הופעה בפסטיבל גלסטונברי, שם צמד הראפ-פאנק בוב וילן קרא 'מוות, מוות לצבא הישראלי'. הדבר עורר ביקורת חריפה מצד ראש הממשלה קיר סטארמר, שרת התרבות ליסה ננדי ומנהיגי האופוזיציה. הרב הראשי של בריטניה, אפרים מירוויס, תיאר את האירוע כ'רגע של בושה לאומית' משום ששידר דברי שטנה נגד יהודים".
הוא הדגיש כי "שירות ה-BBC הערבי, הממומן בחלקו על ידי משרד החוץ, תמיד היה נושא למחלוקת וביקורת, אך תזכיר שהודלף לאחרונה ב"דיילי טלגרף", שנכתב על ידי מייקל פרסקוט, יועץ עצמאי לוועדת העריכה והתקנים של ה-BBC, חשף בבירור את החסרונות המיוחסים לשירות הערבי, את ההטיה החוזרת ונשנית שלו בסיקור, ואת המעיטות בסבלם של הישראלים במלחמת עזה."
הוא ציין כי "התזכיר טען כי ה-BBC הציג בעקביות את ישראל כתוקפן; מיהר לשדר האשמות נגדו ללא בדיקה מספקת, דבר המשקף נכונות מתמשכת להאמין לגרוע מכל במה שנאמר עליו; וכי עיתונאים בעלי היסטוריה של הצהרות אנטי-ישראליות הורשו להופיע בשידור."
הוא טען כי "קריאות לשרוף יהודים כפי שעשה היטלר הופיעו בערוצי ה-BBC הערביים 244 פעמים בשנה וחצי, בעוד שתיאורים של יהודים כ'שטנים' הופיעו 522 פעמים באותה תקופה. יתר על כן, היו פערים משמעותיים בין דיווחים שפורסמו באתר האינטרנט של ה-BBC לבין תוכן השירות הערבי, שנמנע מפרסום מאמרים באתר האינטרנט שלו על בני הערובה הישראלים בעזה או מאמרים שמתחו ביקורת על חמאס, ונתן משקל יתר לסטטיסטיקות התנועה על מספר ההרוגים בעזה, כמו גם לסיקור ההאשמות נגד תל אביב בביצוע פשעי מלחמה".
דני כהן, מנהל הטלוויזיה לשעבר ב-BBC, טען כי "אין עוד ספק שה-BBC סייע להפיץ את הנרטיב של חמאס ברחבי העולם והזין את האנטישמיות בבית, מה שהגביר את הטינה והכעס של יהודים בריטים רבים כלפיו לאורך כל המלחמה בעזה".
הוא סיכם באומרו כי "סקר שנערך בקרב 4,000 יהודים בריטים גילה כי 92% מהם רואים את סיקור הרשת לענייני יהודים כלא שלילי, ולאחר מכן יותר מ-200 דמויות יהודיות בריטות מעולם הטלוויזיה והקולנוע חתמו על מכתב ל-BBC, בו הודו בקיומן של בעיות מערכתיות הקשורות לאנטישמיות ולדעות קדומות, והובילו אותם למסקנה שהיא הפכה לאנטי-ישראלית מבחינה מוסדית".