טליה לנקרי, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר וחברה בפורום הביטחון דבורה, הצהירה כי "כאישה העובדת בתחום הביטחון, ולאחר שלקחה חלק בלמידה והפקת לקחים, מתקפת ה-7 באוקטובר אינה רק טרגדיה לאומית חסרת תקדים, אלא גם נקודת מפנה הדורשת בחינה מקצועית ואקדמית יסודית של מנגנוני קבלת ההחלטות ברמה הפוליטית והביטחונית."
במאמר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" הוסיפה כי "ההשפעה הישירה של הנחיות ההנהגה הפוליטית על יעילות הצבא, מוכנותו בפועל והאתגרים הרב-מגזריים מחייבת הקמת ועדת חקירה ממשלתית בהקדם האפשרי. הצבא אינו פועל במנותק מהמציאות; אלא, הוא כפוף לחלוטין להנחיות ההנהגה הפוליטית. אין לראות במדיניות זו תהליך ניטרלי, משום שהנחיות ולחצים חיצוניים מעצבים למעשה את תפיסת הביטחון, את כללי הפתיחה באש ואת סדרי העדיפויות המבצעיים." היא הסבירה כי "במקרה הלבנוני, ההנחיה לא לתקוף אוהלי חיזבאללה שהוקמו במרחק של 30 מטרים בתוך גבול ישראל היא הדוגמה הבולטת ביותר. אירוע זה לא היה רק 'משחק ילדים', כפי שתיאר זאת היועץ לביטחון לאומי דאז, צחי הנגבי, אלא איתות ברור לארגונים פלסטיניים בנוגע לגבולות הסובלנות הישראלית. הוא משקף מדיניות שמטרתה היחידה היא למנוע הסלמה מיידית, גם על חשבון ההרתעה והריבונות. לכן, מדיניות של מניעת הסלמה ללא תגובה הולמת עלולה להיתפס כחולשה, המעודדת פיגועים."
היא ציינה כי "דוגמה נוספת היא הכישלון האסטרטגי ברצועת עזה. המדיניות הישראלית כלפי עזה התמקדה זה מכבר בשילוב של 'נדיבות כלכלית' ומניעת הסלמה, תחת ההנחה של הרתעת חמאס. בהקשר זה, חשוב לזכור את עמדתו הראשונית של ראש הממשלה, שקראה לתוכנית מבצעית להגיב לאיומים שלא כללו את כיבוש עזה. עמדה זו, למרות ההיגיון האסטרטגי והפוליטי העמוק שלה, הייתה עלולה ליצור אילוץ מבצעי שהגביל את תכנון התגובות הצבאיות במקרה של פריצת גבול." היא הדגישה כי "גישה זו יצרה תחושת ביטחון כוזבת בצד הישראלי, והתמקדה אך ורק בכוונותיו של חמאס במקום בהכנה ליכולותיו המבצעיות. כאן טמון הכישלון האסטרטגי הישראלי: בהתמודדות עם 'כוונות' במקום עם 'יכולות'. כדי להבטיח למידה מעמיקה של לקחים כדי למנוע הישנות של כשלים כמו אלה שהיו עדים למלחמת עזה, ועדת חקירה ממשלתית חיונית. רק גוף עצמאי, חופשי מלחץ פוליטי, יכול להתמקד בנושאים הליבה הקשורים לאחריות הבסיסית של ההנהגה הפוליטית."
היא ציינה עוד כי "הכישלון הישראלי הבסיסי טמון בתפיסה הסותרת את כל עקרונות הביטחון המקצועיים: התמודדות עם כוונותיו של חמאס והנחת ההרתעה שלו, במקום הכנה קפדנית ליכולותיו המבצעיות. הערכה מסוג זה היא הימור אסטרטגי מסוכן ויש לבחון אותה במסגרת ביטחונית המתמקדת אך ורק בבניין כוח ובהכנה להתמודדות עם יכולות האויב." היא הוסיפה כי "ועדת החקירה עוסקת בלימוד מעמיק של השאלות, ההוראות שהופנו לצבא והיעילות המבצעית, האם ההוראות שניתנו לו, לרבות אלו הקשורות לחלוקת הכוחות בגבול עזה, ההוראות הקשורות למידת היעילות המבצעית ומוכנות הכוחות המגנים בשטח, איכות המידע הביטחוני, השפעתו, אופי המידע המודיעיני המדויק שהועבר לראש הממשלה ולרשות העליונה לקבלת ההחלטות, והאם שיקולים פוליטיים פנימיים או חיצוניים האפילו על ההמלצות המבצעיות שהוציאו הצבא ומערכת הביטחון".
נור ניוז