אלדד שדלובסקי, מרצה לכלכלה ושוקי הון במכללת אשקלון ולשעבר ראש מחלקת הכלכלה והמחקר במשרד האוצר, הצהיר כי הצעת החוק קובעת כי "כל מי שגורם, במכוון או שלא במכוון, למותו של ישראלי מתוך גזענות או עוינות כלפי הציבור במטרה לפגוע במדינה, דינו מוות".
הוא הסביר כי הצעת החוק מבקשת להטיל את העונש באופן חובה ללא אפשרות לחנינה, ובמקביל לתקן את החוק בבתי המשפט הצבאיים בגדה המערבית.
במאמר שפורסם באתר זמן ישראל ותורגם על ידי Arabi21, הוסיף כי הצעת החוק מציעה להטיל עונש מוות ברוב קולות של השופטים במקום הדרישה פה אחד הנוכחית. הוא ציין כי הצעת החוק הגיעה בהקשר של הזעזוע הציבורי בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2013, ותחושת האובדן, האיום הקיומי והרצון הנרחב לנקמה הנובעים מכך.
שידלובסקי טען כי ההתנגדויות להצעת החוק נובעות מניסוחה, שאפיין כמכוון כלפי פלסטינים. הוא הסביר כי הביטוי "פגיעה במדינת ישראל ובעם היהודי בארצו" משמש בדרך כלל לתיאור פעולות התנגדות פלסטיניות, בעוד שהחוק מתעלם מהרג שבוצע על ידי יהודים נגד פלסטינים.
הוא טען כי מדובר בהפרה חמורה של זכויות אדם, שכן מדינה צודקת מתירה נטילת חיים רק כאשר אין אמצעים אחרים להגן על חיים אחרים, בהתבסס על עקרון כבוד האדם.
הוא הסביר כי ישנן סיבות נוספות לדחיית עונש המוות, ביניהן האפשרות של טעות שיפוטית, היעדר כל הזדמנות לתקן את גזר הדין לאחר ביצועו, והעובדה שהעונש אינו מרתיע את אלו המבצעים פיגועים, בידיעה מראש שסיכויי ההישרדות שלהם מוגבלים.
הוא גם הזהיר כי העונש עלול להסית לחטיפות והרג של ישראלים לצורך חילופי שבויים, תוך הדגשת כי מקורות רבים במסורת היהודית התנגדו לעונש המוות.
הוא התייחס לדבריו של הרב אליעזר בן עזריה כי קיומו התיאורטי של העונש אינו מבטל את הקריטריונים המחמירים שנקבעו ליישומו, וציין כי צדק דורש שוויון מוסרי באחריות, וכי לקיחת חיים אינה נחוצה ועולה על החובה המוסרית לא להרוג, דבר התומך בהתנגדות לעונש.
שידלובסקי הסביר כי חקיקת עונש המוות בעת הזו עלולה לדחוף את החברה הישראלית לאלימות ואכזריות רבה יותר, גם אם חלק מהמורשעים ראויים לעונש. השאלה נותרת בעינה, עם זאת: האם מותר למדינה להרוג פלסטינים שהרגו ישראלים, למרות חריגת גבולות מוסריים, במיוחד בסביבה שבה דו-קיום אמור להיות הנורמה?
הוא ציין כי חומרת העונש חושפת את קריסת הבסיס המוסרי לחיים עם פלסטינים, דבר המחייב זהירות יתרה ביישומו, הגבלתו למקרים קיצוניים ויוצאי דופן בלבד, וגם אז בזהירות רבה. הוא הזהיר מפני הסכנות של הרחבת הענישה בעתיד, כולל אפליה שיטתית בין יהודים לערבים, והופעתה של תרבות משפטית וחברתית אלימה יותר עם פחות כבוד לקדושת החיים.
נור ניוז