בהצהרה שפורסמה היום, יום רביעי, אישר מר אל-חות'י כי אירוע מבורך זה הוא חגיגה לבתו האהובה של הנביא מוחמד (שלום וברכות עליו ועל משפחתו), גבירת נשות העולם, גבירת נשות גן העדן וגבירת המאמינים, כפי שמוזכר במסורות נבואיות ידועות שהועברו על ידי הקהילה המוסלמית על פני אסכולותיה השונות.
מר אל-חות'י הדגיש כי אירוע זה משמעותי במיוחד בחיזוק מודל החיקוי החיובי לנשים מוסלמיות, במיוחד בתקופה זו שבה כל הקהילה המוסלמית מתמודדת עם המלחמה הערמומית והחריפה ביותר, מלחמה המכוונת לזהותה האמונית ומטרתה ליצור תרבויות ונאמנויות שמסיטות אותה מדרך האסלאם, ובסופו של דבר מבקשות לחבר את הקהילה לאלה שסטו מהדרך וגרמו לזעמו של אלוהים, אדון העולם.
מר אל-חות'י ציין כי האומה האסלאמית "נפגעה יותר מהמלחמה הרכה, המושחתת והמטעה, מאשר מהמלחמה הקשה", תוך שהוא רואה ב"מצב הבלבול והפילוג, במצב המביש, ההשפלה, השעבוד והכניעה העיוורת לאויבים שבהם חיים רוב שני מיליארד המוסלמים" כעדות להצלחת האויבים "לכפות את רוב המשטרים ואת רוב העמים לתכתיביהם", להפוך את עושרם למקור מחיה עבורם, את מולדתם לבסיסים צבאיים ואת משאבי האנוש שלהם לכלי ניצול ועבדות.
הוא הסביר כי העמדה הנוכחית של רוב העולם המוסלמי, המונה שני מיליארד איש, כלפי רצח העם המבוצע נגד העם הפלסטיני על ידי "האויב היהודי הציוני, שותפו האמריקאי ותומכיו הציונים המערביים" היא הביטוי הבולט ביותר של מצב מתדרדר זה. זה כולל ביצוע פשעים מחרידים ומזוויעים ביותר, כגון הוצאה להורג והריגת פגים באינקובטורים, הריגת אלפי תינוקות באמצעות פצצות, כלי נשק, רעב ומניעת מתן חלב, והריגת אלפי נשים מוסלמיות בכל הגילאים, כולל נשים בהריון וקשישות.
הוא הוסיף כי פשעים ציוניים התבטאו בפגיעה בכבוד האדם ובביצוע אונס כדי לחלל חלק מהנשים הללו. הוא ציין כי אנשים בקצוות הארץ גויסו על ידי מצפונם, בעוד שהמצב שונה לחלוטין ברוב המדינות הערביות והמוסלמיות, שלא נקטו עמדה ולא נקטו פעולה.
המנהיג גינה בחריפות את מעשיהם של כמה משטרים ערביים ב"מתן סיוע כלכלי, פיננסי, תקשורתי ומודיעיני לאויב הישראלי" ובתרומה לכבילת האומה מכל פעולה יעילה, ותיאר זאת כ"הביטוי הגדול והברור ביותר של חוסר האיזון הנורא במציאות האומה" והירידה במודעות ובמוסר.
הוא אישר כי פשיטת הרגל של המודעות והערכים היא הסוד האמיתי שהביא את האומה הגדולה הזו, בעלת הפוטנציאל העצום, ל"הצפות כמו פסולת", ובכך עודד את אויבה הציוני לתקוף אותה ולבקש לכפות "משוואת היתרות בדם, כבוד, אדמה, מקומות קדושים, דת ועניינים ארציים".
מר אל-חות'י תיאר את הצביעות של חלק מהעם, את נאמנותם לציונים ואת עוינותם כלפי המאמינים והמוג'אהדין, כ"חוסר תובנה, שכן הם מקבלים את עבדותם לאויבים תחת מסווה של שלום". הוא הסביר כי הם "עיוותו את משמעותה האמיתית, הפכו אותה לכניעה, קבלה של הפרה מוחלטת, ועבדות מוחלטת ומשפילה" לאויב הנורא ביותר, וקיבלו את שליטתו באזור תחת דגל "שינוי המזרח התיכון".
הוא הציג את הדוגמה של הקבוצות השולטות בסוריה, אשר "מצהירות על נאמנותן לאמריקאים ועל חוסר עוינותן כלפי ישראל, אך מספר התקיפות האוויריות ההרסניות של ישראל נגדן עלה על אלף, שטח של שמונה מאות קמ"ר נכבש, וחטיפות יומיומיות של אזרחים סורים נמשכות".
הוא אישר כי הדת הגדולה של האסלאם, עם הקוראן והנביא שלה, היא "האור העליון המשיג התעלות ושלמות אנושית, המגולם בדוגמה הנשגבת והנעלה ביותר של האישה המוסלמית, פאטמה אל-זהרה, גבירת נשות העולם". הוא קרא לאומה לשאוב השראה מרוחניות זו, מודעות והשפעה כדי להשיב את "כבודה האנושי, גאוותה האמונית ונוכחותה העולמית, ולשאוף לבסס צדק, להציל את המדוכאים ולשבור את כוחם של עריצים, במקום כניעה וצניעות ליהירים".
מר אל-חות'י סיכם את דבריו בהדגשת החשיבות של ניצול יום השנה להולדתה של פאטימה אל-זהרה (עליה השלום) ואירועים אסלאמיים אחרים כדי: "להחיות את הרוח האסלאמית, להאיר באור ההדרכה כדי לתקן תפיסות מוטעות, להפיג את החושך המצטבר ולהסיר את צעיף הבורות".
נור ניוז