הדבר הגיע במהלך סימפוזיון שכותרתו "אל-אקצא: רצון להתעמת עם יהודיזציה", שבו הציגו הדוברים סקירה מקיפה של התמורות המתמשכות בירושלים. הם הדגישו כי הכיבוש פועל לעיצוב מחדש של המציאות הדתית והפוליטית של מסגד אל-אקצא באמצעות מדיניות מכוונת המבוססת על השפעת התנועה הציונית הדתית בתוך מוסדות השלטון.
עבדאללה מערוף, מנהל מרכז לימודי ירושלים באוניברסיטת כ"ט במאי באיסטנבול, הצהיר כי עליית הציונות הדתית לעמדות כוח העניקה לקבוצות קיצוניות בהר הבית כיסוי פוליטי רחב, מה שהוביל לפלישות ותקיפות אגרסיביות ובוטות יותר. הוא ציין כי המרווחים בין ההסלמות באל-אקצא הפכו קצרים מאי פעם, והפכו לעימות מתמשך שמגייס את הרחוב הפלסטיני ומצית גלי התנגדות, שמגיעים לשיאם ב"הצפה של אל-אקצא".
מערוף ציין כי מתקפת הרצח עם שסבלו תושבי עזה הייתה תוצאה של ההגנה על אל-אקצא, והדגיש כי הגנה על המסגד אינה עוד באחריותם הבלעדית של הפלסטינים, אלא חובה המוטלת על העולם המוסלמי כולו.
ד"ר נוואף אל-תכרורי, ראש אגודת המלומדים הפלסטינים, הצהיר כי העם הפלסטיני יישאר מחויב לזכויותיו בירושלים, ללא קשר לקורבנות, והסביר כי פרויקט הכיבוש חורג מפלסטין ומכוון לכל האזור, דבר המחייב את האומה להיות מודעת לסכנותיה ולפעול כדי לסכל אותן.
ראש המרכז להכשרת מלומדים, מוחמד אל-חסן עולד אל-דאדו, סקר את המשמעות הדתית של מסגד אל-אקצא מאז ימי אברהם (עליו השלום), והדגיש כי הערצת המסגד והגנתו הם חובה דתית, וכי התקפות עליו מהוות עלבון לאומה המוסלמית שאין להתעלם ממנה. הוא הוסיף כי שחרור אל-אקצא וטיהרו מכיבוש הם חובה אישית לכל מוסלמי מוכשר.
המושב הסתיים בקריאת מסמך של השייח' עבד אל-חי יוסף, שנחתם על ידי המלומדים המשתתפים, המאשר את הצורך לתמוך בעם ירושלים ולחזק את אלו המגנים עליה בתוקף. המסמך תיאר את הנורמליזציה עם הכיבוש כ"בגידה באלוהים ובשליחו". הוא קרא למדינות המוסלמיות להפעיל את כל צורות ההתנגדות העממית, ובמיוחד חרמות כלכליות, ולתמוך בשיירות ימיות לסיוע לעזה, תוך שהוא קורא ללוחמי ההתנגדות להמשיך במאבקם עד לשחרור.
נור ניוז