במהלך פסטיבל לזכר חכמי הקדושים שאורגן על ידי חיזבאללה, הוא ציין כי הוויתורים האחרונים היו מיותרים ולא ישנו את עמדת האויב, את תוקפנותו או את כיבושו. הוא ציין כי השליח האזרחי נפגש עם גורמים רשמיים, מה שרק הגביר את הלחץ, וכי ישראל, יחד עם ארצות הברית, ביקשה לשמור על לבנון תחת איום מתמיד.
הוא תיאר פעולה זו כטעות נוספת, המוסיפה ל"חטא ה-5 באוגוסט", והתפלל שאלוהים יגן על לבנון מאסונות גדולים עוד יותר. הוא טען כי במקום לנקוט צעדים קדימה לחיזוק המדינה ולהשגת התקדמות, נעשים ויתורים שלא יהיו מועילים לישראל.
הוא הדגיש כי עדיין קיימת הזדמנות, וכי היפוך אפשרי בתנאי שישראל תפסיק את האש, שהמדינה תנקוט צעדים לבנייה מחדש ולהתמודדות עם ישראל, וכי תושג הבנה פנימית המבוססת על העיקרון של אי מתן ויתורים נוספים עד שישראל תמלא את התחייבויותיה.
שייח' קאסם הדגיש כי חיזבאללה מילא את התחייבויותיו ואפשר למדינה להצהיר על ריבונותה במסגרת ההסכם, ואישר כי עליהם להיות בטוחים שהאויב לא יוכל לפעול כאשר הלבנונים מאוחדים.
שייח' קאסם השווה את לבנון לספינה, וטען כי יישור קו עם ישראל יהיה כמו טביעת חור בספינה, שיגרום לכולם לטבוע. הוא קרא לשקול היטב את כל הצעדים והדגיש כי הבעיה היחידה שעומדת בפני לבנון היא התוקפנות הישראלית, שיש להתמודד איתה בצורה מאוחדת.
שייח' קאסם הצהיר כי לבנון עומדת בפני תוקפנות ישראלית מסוכנת ומתפשטת שיש להתמודד איתה בכל האמצעים. הוא ציין כי הצהרות ישראל אינן בודדות אלא מתפשטות, וכי ישראל נסוגה מביירות רק עקב תקיפות ההתנגדות; ללא תקיפות אלה, היא לא הייתה נסוגה.
הוא אישר כי אויב זה מתפשט ולא דבק בהסכם, למרות מחויבות לבנון והיענות ההתנגדות. הוא הוסיף כי ההתקפות אינן עוסקות בנשק אלא בהקמת בסיס לכיבוש לבנון וליצירת "ישראל הגדולה" דרך לבנון, בהתייחסו להחלטת מועצת הביטחון 1701 של האו"ם ולאזור שמדרום לנהר הליטאני.
הוא הבהיר כי הם משתפים פעולה עם המדינה הלבנונית ומכירים בכך שבחרה בדרך הדיפלומטית לסיום התוקפנות, והם תומכים בהמשך המשך קיומה בדרך זו. הוא הדגיש כי לאמריקה ולישראל אין שום אמירה באופן שבו אנו מנהלים את עניינינו הפנימיים, וגם לא במה שאנו חלוקים בו או מחליטים עליו בלבנון.
הוא הבהיר כי הגבול שעלינו לכבד בכל יחסינו כעת, כמדינה לבנונית, עם האויב הוא גבול ההסכם המדבר אך ורק על האזור שמדרום לנהר הליטאני. אין דבר כזה "מעבר לנהר הליטאני". הוא אישר כי כל שאר העניינים הם באחריות הלבנונים עצמם, וכי החלטה 1701 היא עניין של הלבנונים ליישום.
הוא הוסיף כי לאמריקה ולישראל אין שום אמירה בנושא הנשק, לא בשיקום יכולות, לא באסטרטגיית ההגנה, ולא בחילוקי דעות, הסכמות או דעות של העם הלבנוני. הוא שאל: כיום, כאשר אמריקה וישראל אומרות שהן רוצות לפרק את ההתנגדות מנשקה, האם הן יעצרו בפירוק נשק בלבד? הוא אמר שהן רוצות פירוק נשק, אך גם לקצץ במימון, למנוע שירותים, לסגור בתי ספר ובתי חולים, לחסום את שיקום הנשק, למנוע תרומות ולהרוס בתים. במילים אחרות, הן רוצות לחסל את קיומנו, ואז מצפות מאיתנו להאמין שהבעיה היא פשוט פירוק נשק ושכל השאר בלבנון ייפתר.
הוא הדגיש ששום דבר לא ייפתר בלבנון, במיוחד מכיוון שפירוק נשק אינו מקובל עליהם עד שיתקיים תנאים אחרים. הוא אישר: נגן על עצמנו, על עמנו ועל ארצנו. אנו מוכנים להקריב עד הסוף, ולא ניכנע. נחישותנו רק תתחזק, ולא ניכנע.
אנחנו לא דואגים לעבדיה של ישראל, ונדבוק באפשרות של אסטרטגיית הגנה בתוך לבנון.
שייח' קאסם הדגיש כי לא ניתן כל חשיבות למשרתי ישראל, וגם לא ניתן כל חשיבות לישראל או לאמריקה. במקום זאת, נשים לב לאלו מבין אזרחינו וכוחותינו הפוליטיים המעוניינים להקשיב, לדון ולשתף פעולה במסגרת מדינה אחת, במסגרת אסטרטגיה הגנתית שאנו מסכימים עליה. הוא ראה בכך את האפשרות היחידה העומדת על השולחן.
הוא הדגיש כי כל מי שיוותר על הפרויקט הישראלי יתקבל בברכה וייכנס לדיון, אך על בסיס כבוד, כבוד, עצמאות ושמירה על יכולות ההגנה שלנו. הוא אישר כי זוהי יכולת הגנתית, ואף אחד בעולם לא יכול למנוע מאיתנו את היכולת להגן על עצמנו ולעמוד מול אלו שתוקפים אותנו. זהו עניין סופי ומוגדר עבורנו.
הוא קרא לאלו המעוניינים לדון בנשק ההתנגדות "ללכת ולנסות עניינים אחרים ולחפש קבוצות מובסות אחרות לדון בכך איתן". הוא דרש מממשלת לבנון למלא את חובותיה, כשהיא רואה את החובה הראשונה כהגנה על הריבונות, בניית המדינה והכלכלה ושירות העם.
הוא פנה לפקידים ואמר: "תנו לנו הצהרה, מרגע כניסתכם לתפקיד ועד עכשיו, המפרטת את מה שעשיתם מבחינת התמודדות עם התוקפנות, שחרור אסירים, שיקום, מתן שירותים לעם וכלכלת המדינה." הוא הדגיש כי לממשלה אין מה למסור, וקרא לכולם לעבוד יחד כדי שהעם הלבנוני יעמוד מאוחד נגד אויביו.
חיזבאללה הוא חלק בלתי נפרד מתנועת ההתנגדות הלבנונית המקיפה, הכוללת את כל הכוחות, והצליח לשתף פעולה איתה.
הוד מעלתו השייח' נעים קאסם אישר כי חיזבאללה היה חלק בלתי נפרד מתנועת ההתנגדות הלבנונית המקיפה, הכוללת את כל הכוחות, והצליח לשתף פעולה איתה. הוא ציין כי בשנת 2006 חיזבאללה הצליח לבנות מערכת יחסים עם התנועה הפוליטית הנוצרית החשובה ביותר על בסיס החייאת לבנון.
הוא הדגיש כי חיזבאללה, באמצעות ניסיונו, לא בודד ולא כפה את דעותיו על אף אחד. במקום זאת, הוא הציג מודל אסלאמי חלוצי שהכעיס את המערב ואת הישראלים. הוא ציין כי צופי האימאם מהדי (עליו השלום) קיבלו את פני האפיפיור בשדה התעופה, מה שאומר שהמפלגה מגדלת את חבריה על עקרונות הפתיחות ושיתוף הפעולה עם כולם.
שייח' קאסם הסביר כי הצהרת חזבאללה לאפיפיור הדהדה עמוקות והציגה תדמית ברורה של המפלגה בהקשר הלבנוני. הוא הדגיש כי הם לא יוכלו לפגוע בתדמיתם של צעירים שהקריבו ושפכו את דמם, וגם לא יוכלו לעוות את תדמיתו של עם חזק וגאה.
הוא ראה בכך טבעי שיהיו חילוקי דעות פוליטיים בתוך אומה שענייניה אמורים להיות מוסדרים על ידי החוקה. הוא טען כי ההבנה צריכה לשאוף לשיפור התנאים לבניית המדינה, לא לאפשר לחלק מהאנשים בתוך המדינה להפוך לכלי של מעצמות זרות או למקדמי הפרויקט "הישראלי".
שייח' קאסם ציין כי חזבאללה משתף פעולה עם כולם כדי לבנות את המדינה ולשחרר את הארץ; זהו העיקרון המנחה שלו, והרקורד שלו מדגים זאת בבירור. הוא הוסיף: "אנחנו לא צריכים את האישור של אף אחד. חלק מהמפלגות בלבנון לא צריכות להעמיד פנים שהן מציעות תעודות פטריוטיות כאשר הן עצמן זקוקות למחילה על הפשעים שביצעו."
הוא הדגיש כי חיזבאללה אינו מעניק אישורים לאף אחד, וגם אינו מקבל אישורים מאף אחד, וקרא לאפשר לעם לשפוט, לתמוך או להתנגד על סמך ניסיון, בהתחשב בכך שבחירות לפרלמנט חושפות פופולריות ודעת קהל.
חיזבאללה שאב את המתודולוגיה שלו להקמת התנגדות ותנועה חברתית מחוכמי דת.
בטקס הזיכרון לחוקרי הקדושים, "נג'י ומדאד", אישר מזכ"ל חיזבאללה, שייח' נעים קאסם, כי חוקרי הקדושים אלה הם משואות הדרכה לדורות הבאים, נוכחים לנצח בחיי היומיום שלנו ומעצבים את עתיד הדורות שלנו.
הוא ציין כי 15 חוקרי טורבן נהרגו בקרב "עולי אל-בא", בעוד 41 תלמידים ללא טורבן נהרגו גם הם. הוא ציין כי בין החוקרים הקדושים שנהרגו בקרב "עולי אל-בא" היו סייד אל-שוהדא אל-אומה וסיד אל-האשמי.
הוא הסביר כי מלומדים בלטו בתפקידם ובאחריותם בחינוך ובגידול, תוך גידול קהילותיהם על עקרונות הג'יהאד, המהווים את הבסיס לפרויקט האלוהי. הם הציעו את עצמם ואת ילדיהם כקדושים מעונים ונשארו בחזית. הוא ציין כי אחת מכוחותיו של חזבאללה היא שהוא טיפח קשר בין מלומדים לעם באופן שגרם לכולם להרגיש שהם חלק מקהילה אחת, חולקים חזון אחד ודרך מאוחדת.
הוא הוסיף כי חזבאללה שאב את המתודולוגיה שלו להקמת תנועת התנגדות וחברה מלומדים, דרך שעוצבה על ידי מנהיג קדושי האומה, סייד חסן נסראללה. הוא ציין כי המפלגה נהנית מתמיכה עממית משמעותית בשל הפרויקט האסלאמי שלה ותרומתם של מלומדיה, דרשניה ואינטלקטואלים בהקשר זה. הוא ראה בחזבאללה חוויה כנה וכנה שמטרתה לשרת את האנושות ולספק פרשנות נכונה של האסלאם.
הוא הדגיש כי עבודתו של חזבאללה מבוססת על שלמות הדת, דבקות ביסודות האסלאם ואמונה בג'יהאד בדרך האל כהדרכה לאנושות. הוא הוסיף כי חברי המפלגה גדלו על אהבת הארץ והאמינו בחופש הבחירה, בהקמת מדינה ובחופש הביטוי. הוא הדגיש כי חוקרי המפלגה ראויים לקרדיט רב על עמידתם האיתנה ועל הצגת מודל מעודן וייחודי בהתמודדות עם האויב הישראלי. הוא גם טען כי העולם היהיר רוצה לחסל את חיזבאללה משום שההתנגדות מציגה פרויקט טרנספורמטיבי המגלם פטריוטיות, שחרור וכבוד.
נור ניוז