הנתונים האחרונים ממערכת הסיוע החוץ הרשמית של ארה"ב חושפים כיצד וושינגטון מוציאה דולרים לא על נושאים הומניטריים, אלא על חיזוק מבנה הכוח שלה באזורי משבר. על פי נתונים סטטיסטיים אלה, מדינה אחת - אוקראינה - קיבלה יותר מ-40 אחוז מכלל הסיוע החוץ של ארה"ב, נתון של כ-11.2 מיליארד דולר, דבר המצביע על עדיפות ברורה של הבית הלבן להמשיך ולנהל את משבר הביטחון האירופי.
אחרי אוקראינה, ישראל מדורגת במקום השני עם 3.3 מיליארד דולר, עמדה המדגימה כי הקשר האסטרטגי של וושינגטון עם תל אביב נותר אחד מעמודי התווך החשובים ביותר של מדיניות ארה"ב במזרח התיכון. במקביל, חלק משמעותי מהנשק שסופק על ידי ארה"ב שימש ישירות במלחמת עזה, מה שהביא למותם של יותר מ-70,000 אזרחים לא חמושים, בעיקר ילדים ונשים. תפקידה של וושינגטון בהנצחת האסון ההומניטארי הזה, באמצעים פיננסיים וצבאיים, הפך לנושא עולמי ושנוי במחלוקת ביותר.
במקום השלישי נמצאת אפגניסטן עם 1.9 מיליארד דולר; מדינה שממנה ארה"ב נסוגה, אך באמצעות סיוע זה, היא ממשיכה לפקח בעקיפין על המבנה הביטחוני והפוליטי שלה. המשך הסיוע הזה מוכיח שוושינגטון עדיין לא סגרה את הספר בנושא אפגניסטן.
אחריהן נמצאות מדינות כמו אתיופיה (1.7 מיליארד דולר), מצרים (1.4 מיליארד דולר), תימן (1.3 מיליארד דולר) וירדן (1.1 מיליארד דולר). יעדים אלה ממלאים תפקיד מפתח, במיוחד בתחומי ההגירה, השליטה בנתיבי האנרגיה, שמירה על יציבות אזורית ותמיכה בבעלות ברית של ארה"ב.
אחריהן נמצאות מדינות אפריקאיות כמו דרום סודן (976 מיליון דולר), ניגריה (974 מיליון דולר) וסוריה (842 מיליון דולר). נוכחותה החזקה של אפריקה ברשימה זו מראה שהיבשת הפכה לזירה לתחרות גיאופוליטית בין ארצות הברית, סין ורוסיה.
הנתונים בכללותם מגלים שסיוע החוץ של ארה"ב אינו הומניטרי מטבעו; זוהי מפה של אזורים שבהם וושינגטון מבקשת לשמור על הדומיננטיות שלה ולנהל משברים ממושכים. במקומות שבהם מלחמה, חוסר יציבות או אינטרסים אסטרטגיים מונחים על כף המאזניים, מופיעים נתונים אסטרונומיים, בעוד שבמקומות שבהם גורמים גיאופוליטיים ממלאים תפקיד מינורי, הם מקבלים חלק קטן.
נור ניוז