הדרום הוא שטח הניסויים האמיתי של האומה.

במסר ששלח לעם הלבנוני בהזדמנות זו, הצהיר ברי כי "כל הלבנונים, וכל כוחותיהם הפוליטיים, עומדים בפני מבחן גורלי של זכותם לעצמאות". הוא ציין כי "הזירה למבחן זה כיום היא הדרום, המגלם מיקרוקוסמוס של לבנון כאומה וכמסר", דרך עמו שחולקים את "הכאב, הסבל, התקווה, מות הקדושים וההקרבה".

הוא אישר כי המידה האמיתית של פטריוטיות ושייכות נבחנת בדרום, "ושם נבחנת רצינותן של כל הרשויות הרשמיות במילוי כל התחייבויותיהן, במיוחד בכל הנוגע לשיקום ולהפעלת כל מאמץ אפשרי לעצור את התוקפנות הישראלית המתמשכת". הוא הדגיש כי אנשי הדרום, "לצד הצבא, בונים עצמאות אמיתית באמצעות עמידתם האיתנה ודבקותם בכל גרגר אדמה לאומית ובעקרונות היסוד, לא משנה כמה גדולים הקורבנות". הנשיא ברי שאל אז: "האם כולנו נצליח במבחן זה ונשיג את העצמאות שמגיעה לנו באמת?"

במלאת 82 שנה ל"מאבק הלאומי שהלבנונים מנהלים היום להשגת עצמאותם", יושב ראש הפרלמנט ספד ל"כל הקדושים המעונים שנפלו בדרך זו", וגם הביע את הערכתו ל"משפחות, לפועלים ולחקלאים המעבדים את גידולי התאנה, הזיתים והטבק בכפרים השונים לאורך הגבול, מנקורה ועד לחלקים העליונים של ערקוב וחסבייה, כמו גם לרשויות העירוניות והמקומיות, לחברי צוותי החינוך וההוראה, ולתלמידים בכפרים האיתנים הללו הכותבים את תולדות עצמאותם וריבונותם בדמם, כפי שעשו אתמול בעיר טייבה, ולפני כן בנבטיה, ובכל כפר בגבול". הנשיא ברי הדגיש כי "עצמאות אינה רק יום בהיסטוריה, וגם לא אירוע מהעבר המבוסס על הלא נודע", אלא "מבחן יומיומי לעם הלבנוני, לצבא ולכל הרשויות. זוהי קריאה מתמדת עבורם להשלים את המאבק על עצמאות האומה, לחזקה מפני שעבוד וכניעות, לשמור על הריבונות, להגן על הרצון הלאומי מתלות ולשחרר את הארץ ואת עמה מציפורני הכיבוש".

הוא ציין כי תמיכה בצבא ואפשרות לו לבצע את תפקידיו הלאומיים היא חובה פטריוטית, "לתגמל את מנהיגותו, חייליו, קציניו ות"פ על תרומתם העצומה". הוא מתח ביקורת על "הספקות, ההשמצות וההסתה נגדם, הן מבית והן בינלאומית, ועל מיקוד תפקידם הלאומי המקודש, שהיה ויישאר סמל של כבוד, הקרבה ונאמנות, על מנת להגן על לבנון ולהגן על כל הערכים הללו מפני תוקפנות ישראלית, שהייתה וממשיכה להיות מכשול בין הלבנונים לבין עצמאותם האמיתית והמלאה ביבשה, בים ובאוויר".