בדו"ח שפורסם ביום חמישי, קבע הארגון כי עדויות מתועדות שהתקבלו מאסירים משוחררים - גברים, נשים וילדים - חושפות "דפוס עקבי ומכוון" של תקיפות מיניות בבתי כלא ובמרכזי חקירות בישראל. תקיפות אלו כוללות אונס באמצעות חפצים חדים וכלבי משטרה, וצילום התקיפות למטרות השפלה וסחיטה. על פי הארגון, מעשים אלו מהווים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
הדו"ח הוסיף כי עדויות אלו מוכיחות כי הפשעים אינם אירועים בודדים, אלא מדיניות שיטתית המיושמת תחת הנחיותיהם של בכירים במערכת הביטחון והצבא. מטרתה היא "לשבור אסירים פלסטינים פיזית ונפשית ולרסק את רצונם". הדו"ח כלל עדויות מצמררות של קורבנות שדיברו על אונס חוזר ונשנה ועל שימוש בחפצים קשים ובכלבים מאומנים בתקיפות. חלק מהעצורים, על פי הארגון, עברו פרקטיקות שהובילו למותם במעצר.
הארגון ציין כי החברה הישראלית גילתה אדישות מחרידה כלפי פשעים אלו, לאחר שסרטון הודלף ממחנה המעצר שדה תימן שתיעד אונס של אסיר פלסטיני. תשומת הלב הרשמית והתקשורתית התמקדה בגילוי מי הדליף את הסרטון, בעוד שהחיילים המעורבים זכו לתמיכה ואהדה בחוגים הישראליים, דבר שהארגון ראה כ"שותפות מוסרית וחברתית מסוכנת לפשעי מלחמה".
בינתיים, הארגון ציין כי רשויות הכיבוש שלחו משלחת של 28 מומחים ועורכי דין לז'נבה כדי להגן על עברם בפני ועדת האו"ם נגד עינויים. המשלחת הכחישה את כל הפשעים המיוחסים להם, במה שהארגון תיאר כ"הכחשה שיטתית של פשיעה מוסדית המושרשת עמוק במבנה המדינה והחברה הישראלית".
הארגון הזהיר כי פשעים אלה חופפים לחקיקה חדשה שאושרה על ידי ממשלת הכיבוש, ובראשה הצעת החוק להוצאה להורג של אסירים פלסטינים, אשר, על פי ההצהרה, "היא הרחבה של אותה גישה פלילית שמטרתה חיסול פיזי ופסיכולוגי של פלסטינים".
הארגון מתח ביקורת חריפה על התגובות הבינלאומיות השוליות, וציין כי הדוחות של הדווחים המיוחדים של האו"ם בנושא עינויים ואלימות מינית גינו רק את הפשעים מבלי לנקוט צעדים מעשיים לפתיחת בתי כלא לפקחים או להטיל דין וחשבון על האחראים להפרות. הוא הוסיף כי שיתוק מועצת הביטחון והאו"ם לנוכח פשעים אלה, והווטו המתמשך של ארה"ב המגן על ישראל מכל דין וחשבון, הפכו את ההצהרות הבינלאומיות ל"כסות מילולית בלבד לאי-אונות פוליטית המחריפה את סבלם של האסירים".
הארגון הדגיש כי השתיקה הבינלאומית המתמשכת בנוגע לאונס ועינויים מיניים, יחד עם לגליזציה של עונש מוות, "מנציחה את הגישה הדמים שהפכה למאפיין יומיומי של הכיבוש". הוא קרא להקמת ועדה בינלאומית מקצועית לחקירת פשעים אלה ולהפניית הראיות לבית הדין הפלילי הבינלאומי כפשעי מלחמה.
הארגון קרא גם לספק תמיכה פסיכולוגית, רפואית וחברתית לקורבנות עינויים מיניים ולעודד אותם להעיד למרות האיומים שהם מקבלים מרשויות הכיבוש. כמו כן, הוא דרש מהמדינות החברות באמנות ז'נבה למלא את חובותיהן החוקיות להעמיד לדין את מבצעי הפשעים הללו בכל מקום בו הם נמצאים.
הארגון סיכם את הצהרתו בהדגשה כי המשך ההתעלמות מצד כלי התקשורת הבינלאומיים מעדויות הקורבנות והתייחסותם לפשעים ישראליים כאירועים משניים מהווים שותפות מקצועית ומוסרית. הוא קרא לסיקור הוגן וחסר פניות המדגיש את ההיבט ההומניטרי של האסירים הפלסטינים ואת סבלם המתמשך תחת הכיבוש.
נור ניוז