חמאס הביע את תודתו והערכתו למאמציהם של המתווכים, כל המדינות, הארגונים הבינלאומיים וההומניטריים, ואנשים אוהבי חופש ברחבי העולם, אשר נקטו עמדה מוסרית והומניטרית אמיצה על ידי דחיית רצח העם שביצע הכיבוש נגד עמנו בעזה. אנו משבחים גם את מאמצי המתווכים שתרמו להשגת הסכם הפסקת האש.
ההצהרה, כפי שדווח על ידי Palestine Today, אישרה כי בהתאם למחויבות התנועה וכוחות ההתנגדות ליישום ההסכם, הנובעת מאחריותם הלאומית וההומניטרית, הם קוראים למתווכים, לערבים ולמדינות ולארגונים בינלאומיים להמשיך ולפעול כדי להפעיל לחץ על הכיבוש ולאלץ אותו להפסיק את הפרותיו החוזרות ונשנות, שמטרתן לערער את ההסכם ולסכן את המאמצים לחזקו ולקיים אותו.
התנועה הבהירה את מחויבותה המלאה והמדויקת להסכם. מאז שנכנס לתוקף הסכם הפסקת האש שנחתם בשארם א-שייח', כוחות ההתנגדות דבקו באופן מלא, מדויק ובתום לב ביישומו, ומסרו את 20 האסירים החיים שהוחזקו על ידי חיילי הכיבוש תוך 72 שעות מיישוםו.
למרות המורכבויות, החיפוש הקפדני אחר גופות אסירים ישראלים נמשך, בתיאום יומיומי עם מתווכים והצלב האדום הבינלאומי. זאת למרות תנאי השטח הקשים ביותר שיצרה המלחמה, השינוי המוחלט של רצועת עזה, הרס התשתיות שלה, שליטת הכיבוש על 60% משטח הרצועה, העבודה בתוך מאות טונות של תחמושת שלא התפוצצה שהטיח הכיבוש על עזה, היעדר ציוד חפירה ופינוי הריסות מספיק (אותו הכיבוש ממשיך לחסום), מות הקדושים של מספר רב של לוחמי התנגדות ששמרו על האסירים הישראלים, והיעלמותם של מאות גופותיהם של לוחמי התנגדות פלסטינים ואזרחים (והאפשרות שאסירים ישראלים נעדרים גם כן). למרות אתגרים אלה, התנועה הצליחה לאתר 24 מתוך 28 גופות. באמצעות מתווכים והצלב האדום, התנועה סיפקה קואורדינטות למיקומן של גופות אחרות באזורים תחת שליטת הכיבוש, תוך המשך מאמציה האינטנסיביים לאתר את הגופות הנותרות.
התנועה התייחסה לכל תירוץ שניסה הכיבוש להמציא, והדגימה באמצעות פעולותיה ומציאות בשטח את מחויבותה המלאה לאותה ולרוחה של ההסכם.
חמאס עקב אחר הפרות של הכיבוש חודש לאחר ההסכם, שכן הכיבוש לא הפסיק לערער ולהפר אותו מדי יום וזמני מאז תחילת ההסכם, ומנסה להמציא תירוצים.
1. הריגה ופגיעה באזרחים: 271 פלסטינים נהרגו כתוצאה מהפגזות וירי מכוון של כוחות הכיבוש. יותר מ-91% מהקורבנות היו אזרחים, כאשר 94% מהם היו בתוך הקו הירוק והשאר באזורים הסמוכים לו. בין השהידים היו 107 ילדים, 39 נשים ו-9 קשישים, כלומר 58% מהקורבנות היו ילדים, נשים וקשישים. דבר זה משקף את מדיניות הכיבוש המתמשכת של הריגה שיטתית של אזרחים לא חמושים.
2. פציעות: 622 פלסטינים נפצעו כתוצאה מהפגזות וירי. 99% מהם היו אזרחים, כולל 221 ילדים, 137 נשים ו-33 קשישים. משמעות הדבר היא ש-63% מהפצועים היו ילדים, נשים וקשישים, דבר המאשר את אופי התגמול והשיטתיות של פשעי הכיבוש.
3. מעצרים: כוחות הכיבוש עצרו 35 פלסטינים, ביניהם דייגים בים ותושבים אחרים באזורים הסמוכים לקו הירוק. 29 מהם נותרו במעצר.
4- הריסת בתים בתוך הקו הצהוב: הכיבוש ממשיך בהריסה היומית והשיטתית של בתים הממוקמים בתוך האזורים שבשליטתו מחוץ לקו הצהוב, תוך הפרה ברורה ובוטה של ההסכם. הפרות אלו נמשכו ללא הפוגה במשך חודש שלם, וכתוצאה מכך הרס נרחב של רכוש אזרחי באזור זה.
5- חציית קו הנסיגה הזמני: הכיבוש לא דבק בקו הנסיגה עליו הוסכם בשלב הראשון. הוא פולש מעבר לקו הצהוב בכ-33 קמ"ר. זה כולל הקמת בקרת אש במרחקים הנעים בין 400 ל-1050 מטרים בתוך הקו וחדירה של כלי רכב צבאיים לאזורים אלה.
הכיבוש הציב גם בלוקי בטון המשתרעים מעבר לקו הצהוב במרחקים הנעים בין 200 ל-800 מטרים לאורך הקו הזמני.
6- מניעת כניסת סיוע של אונר"א: תוך הפרה בוטה של נוסח ההסכם, הכיבוש ממשיך למנוע כניסת סיוע הומניטרי המסופק על ידי אונר"א, מה שהוביל להצטברות של יותר מששת אלפים משלוחי אספקה חיונית. אונר"א היא הגוף המסוגל והמקצועי ביותר לחלוקת סיוע הומניטרי, בהתחשב בניסיונה של יותר משבעים ושבע שנים בעבודות סיוע ובשירות לפליטים פלסטינים באזורי פעילותה השונים.
7- הגבלת כניסת סיוע ודלק: הכיבוש הפר במכוון ובאופן שיטתי את תנאי ההסכם, הקובעים כניסת לפחות 600 משאיות סיוע מדי יום, כולל 50 משאיות של סוגי דלק שונים. הסיוע ההומניטרי בפועל לא עלה על 40% מכלל המשאיות שנכנסו במהלך החודש הראשון, כלומר פחות מ-200 משאיות ביום, בעוד שסחורות מסחריות היוו 60%, שחלקן נרשמו כסיוע למרות שהיו מסחריות באופיין.
יתר על כן, רק 38 משאיות של דלק ו-92 של סולר הורשו להיכנס, המהוות רק 8.4% מהכמות המוסכמת. דלק חיוני להחייאת החיים, לאפשר את הפעלת גנרטורים של בתי חולים, לפתיחה מחדש של כבישים, לתפקוד מתקני תחבורה ולשיקום תשתיות על רקע הפסקות חשמל מוחלטות. זה מאשר שהכיבוש פועל במכוון ובאופן שיטתי כדי להנציח את השיתוק ולמנוע את החזרה לשגרה.
מאז כניסת ההסכם לתוקף, הכיבוש המשיך לסגור את מעבר זיקים, נתיב מפתח להקלה וזירוז כניסת סיוע המגיע דרך הממלכה ההאשמית של ירדן, ובכך החריף את המשבר ההומניטרי.
הכיבוש שולט גם בסוגי החומרים המורשים להיכנס לעזה, ומגביל למינימום את כניסתם של מוצרי מזון חיוניים כמו בשר, עופות, ביצים ובעלי חיים. ב-31 ימים הותר להיכנס רק משאית אחת של ביצים. כניסת אוהלים ואספקת מחסה אסורה גם כן, למרות תחילת החורף. מה שנכנס מייצג לא יותר מ-5% מהצרכים הדחופים של רצועת עזה, מה שמחריף את המשבר ההומניטרי.
8- תחנת הכוח נותרה בלתי פעילה: למרות שחלף חודש מאז חתימת ההסכם, תושבי עזה לא ראו צעדים מעשיים שננקטו כדי להפעיל מחדש את תחנת הכוח. זאת למרות שההסכם קובע כי ההכנות להפעלתו צריכות להתחיל מיד עם יישומו. מצב זה משאיר את רצועת עזה במצב של שיתוק חלקי, המשפיע על כל תחומי החיים.
9- הכיבוש ממשיך למנוע כניסת ציוד כבד וחומרים הדרושים לפינוי הריסות, וכן חוסם כניסת אספקה חיונית להפעלת תחנות כוח, מערכות מים וביוב, מאפיות ובתי חולים.
יתר על כן, הכיבוש מונע כניסת חומרי בניין וציוד הגנה אזרחית הדרושים לשיקום, ומעכב באופן שיטתי את המאמצים לשיקום תשתיות ולשיקום חיי האזרחים ברצועת עזה. 10- סגירת מעבר רפיח: למרות ההסכם לפתוח את מעבר רפיח בשני הכיוונים החל מ-20 באוקטובר 2025, המעבר נותר סגור מאז 18 במרץ 2025, למרות שחלפו 21 ימים מאז המועד המוסכם לפתיחתו מחדש. ממשלת הכובש ממשיכה למנוע את נסיעתם וחזרתם של אזרחים, מה שהחמיר את סבלם של אלפי אנשים, חולים וסטודנטים תקועים, תוך הפרה ישירה של תנאי ההסכם.
11- הסתה מצד מנהיגי הכיבוש לחידוש המלחמה: מנהיגים פוליטיים, צבאיים וביטחוניים של הכיבוש ממשיכים בהסתה הפומבית כמעט יומיומית לחידוש המלחמה ולהתעלם מתנאי ההסכם, תוך זלזול בוטה בקהילה הבינלאומית ובניגוד למנהיגי העולם שהדגישו בפסגת שארם א-שייח' את הצורך בשמירה על הפסקת האש.
יתר על כן, שבוע לאחר הסכם הפסקת האש, הצביע הקבינט הכובש לשנות את שם המלחמה ל"מלחמת התחייה", צעד המדגים את התעקשותו על המשך התוקפנות ואת דחייתו את הפסקת האש ואת המאמצים הבינלאומיים להשגת יציבות.
12- הטלת מום בגופות של קדושים פלסטינים: הכיבוש מסר עשרות גופות פלסטיניות שבעליהן הוטלו בדרכים ברוטליות, כולל גופות שנמעכו מתחת למסלולי טנקים, ואחרות שבעליהן הוצאו להורג בשטח כשהם קשורים ועיניהם מכוסות, דבר המהווה פשע מלחמה מוחלט והפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.
13 - עצורים ונעדרים: הכיבוש ממשיך לתמרן את פרסום רשימת העצורים הפלסטינים מעזה, למרות שחלף חודש שלם. הוא טרם הגיש את הרשימה הסופית כפי שנקבע בהסכם. מאז, הוא ממשיך להתחמק מהמתווכים, ומספק לסירוגין רשימות לא שלמות שמשמיטות עשרות עצורים שנוכחותם אושרה בעבר ברשימות קודמות. יתר על כן, חלק מהשמות חוזרים על עצמם, ושמותיהם של אנשים שכבר שוחררו כלולים.
התנועה מאשרת כי יותר מ-1,800 איש מעזה נותרו נעדרים, גורלם עדיין לא ידוע. הכיבוש ממשיך גם לעצור את האחות טסנים מרואן אל-חמס מעזה, יחד עם עשרות נשים וילדים מהגדה המערבית, ומונע ממשפחות העצורים שגורשו לפגוש את קרוביהם המשוחררים.
תנועת ההתנגדות האסלאמית, חמאס ופלגי ההתנגדות אישרו את מחויבותם המלאה להסכם שנחתם בשארם א-שייח' ואת אחריותם המוסרית וההומניטרית כלפי העם הפלסטיני, תוך שהוא מטיל על הכיבוש את מלוא האחריות להפרותיו המתמשכות ולהפרותיו החמורות. אנו קוראים למגשרים, ערבים, ממשלות וארגונים בינלאומיים לנקוט בפעולה מיידית ורצינית כדי לאלץ את הכיבוש להפסיק את תוקפנותו, להסיר את המצור, לאפשר כניסת סיוע ולהבטיח את זכויות העם הפלסטיני לביטחון, חופש וכבוד.
בהתבסס על מחויבות ההתנגדות להסכם, למשפט הבינלאומי ולמשפט ההומניטארי הבינלאומי, התנועה קוראת למגשרים, ערבים, מדינות, ארגונים בינלאומיים וכל האנשים שוחרי החופש ברחבי העולם לנקוט בפעולה דחופה כדי להבטיח את ציות הכיבוש.
הם דרשו את יישום הדברים הבאים:
1- הקפדה קפדנית על תנאי הסכם הפסקת האש שנחתם בשארם א-שייח', ואישור המשכו ומניעת כל הפרה שלו.
2- הפסקה מיידית של ההרג, הטבח וההפרות נגד עמנו בעזה.
3- נסיגה בהתאם לקו הזמני עליו הוסכם בשלב הראשון, ומניעת כל חדירה נוספת לקרקע או בקרת אש נוספת.
4- התחייבות להכנסת כמויות הסיוע והדלק המוסכמות כפי שנקבעו בהסכם, ומניעת כל הפחתה או חסימה של כמויות אלה.
5- אישור מיידי לאונר"א לפעול בחופש מוחלט בתוך רצועת עזה, ולאפשר לה להכניס ולחלק סיוע הומניטרי, בהינתן מומחיותה ויכולתה לעשות זאת.
6- הפעלת ופתיחת מעבר רפיח בשני הכיוונים לנסיעה ולחזרה של אזרחים, והסרה מיידית של כל ההגבלות שהוטלו עליו.
7. פתיחת מעבר זיקים לכניסת סיוע הומניטרי וסיוע דרך הממלכה ההאשמית של ירדן ללא הגבלות או חסימה.
8. לאפשר בדחיפות את כניסתם של 300,000 אוהלים למקלט מיידי כדי להגן על אזרחים מפני קור החורף הקשה.
9. לאפשר כניסת ציוד ומכונות הדרושים לשיקום תשתיות, ודבקות בפרוטוקול ההומניטרי המוסכם.
10. להפסיק באופן מיידי את הריסת והרס בתים ומתקנים אזרחיים באזורים שעדיין נמצאים תחת כיבוש.
11. לאפשר כניסת ציוד הדרוש להפעלת תחנת הכוח בעזה, והכנסת כמויות הסולר הנדרשות.
12. לספק מידע מלא ומיידי על גורלם ופרטיהם של כל העצורים והנעדרים הפלסטינים מרצועת עזה.
13. לאפשר כניסת משלחות רפואיות, הומניטריות ותקשורתיות, כמו גם צוותי הגנה אזרחית, כדי לספק בחופשיות את שירותיהן ההומניטריים וסיוע.
נור ניוז