בשנים האחרונות, ניסה המשטר הציוני לשנות את אופיים של האסירים הפלסטינים על ידי זיוף המינוח שלהם, ומעבר מ"שבויי מלחמה" ל"עצירים ביטחוניים" או "עצירים מנהליים". בעוד שפלסטינים המעורבים בלחימה עם הכובש נחשבים לשבויי מלחמה על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי ואמנת ז'נבה הרביעית, וזכאים להגנה של הצלב האדום וארגוני פיקוח, ישראל, על ידי הסתרת מעמד זה, הקימה מערכת בלתי חוקית של מעצר בלתי מוגבל, עינויים ויחס לא אנושי.
מעורבותן של ממשלות המערב והתקשורת בעיוות משפטי זה ממלאת תפקיד משמעותי בביסוס מצב זה. על ידי קבלת המונח "אסיר", המערב צמצם את אחריותה של תל אביב מפשע מלחמה לעניין של אכיפת חוק ועניינים פנימיים. קונצנזוס זה סיפק מקלט בטוח למעצרי ישראל, שהיקפם האמיתי נחשף כעת בבירור במקרה של סעדיה תימן. במציאות, הפשע האמיתי טמון לא רק בתאי הכלא אלא גם בלב הרטוריקה והמדיניות הרשמיות.
פשע שיטתי, לא סטייה
רשויות ישראל וכלי תקשורת בעברית ניסו לייחס את הטרגדיה של סעדיה תימן למעשיהם של כמה חיילים "שרירותיים", נרטיב שהופרך במהירות על ידי העובדות בשטח ועל ידי עדויות. הפרקליטת הצבאית הכללית של ישראל, יפעת תומר ירושלמי, נלחצה והורדה בדרגה על כך שאפשרה את פרסום הסרטון; אינדיקציה ברורה לכך שהמשטר השולט לא רק מתנגד לעינויים אלא גם רואה בחשיפתם פשע.
מצד שני, שרי הקבינט של נתניהו, כולל בן גביר וישראל כץ, הענישו חושפי שחיתויות במקום לטפל בשורשי הפשע, ואף הגישו לכנסת תוכנית להוצאה להורג של אסירים פלסטינים. החלטות אלו מראות כי הפשע בישראל הוא מבני, לא חריג; מערכת המבוססת על חיסול פיזי ופסיכולוגי של פלסטינים. דוחות רבים של האו"ם מאשרים גם כי ילדים ומבוגרים פלסטינים נתונים לעינויים נרחבים ושיטתיים - התנהגות שלפי המשפט הבינלאומי מהווה דוגמה מובהקת ל"פשע נגד האנושות".
מצד שני, שתיקת המערב ותקשורתו בנוגע לראיות אלו מעניקה לגיטימציה לאותה מבנה פשיעה; פשע שנמשך בצורות שונות מאז המנדט הבריטי ועד היום, וכעת מתבטא בצורה חדשה.
מצד שני, במקום לטפל בשורשי הפשע, שריו של נתניהו, כולל בן גביר וישראל כץ, הענישו את אלה שדיווחו עליו ואף הציגו לכנסת תוכנית להוצאה להורג של אסירים פלסטינים. החלטות אלו מראות כי הפשע בישראל הוא מבני, לא חריג; זוהי מערכת המבוססת על חיסול פיזי ופסיכולוגי של פלסטינים. דוחות רבים של האו"ם מאשרים גם כי ילדים ומבוגרים פלסטינים נתונים לעינויים נרחבים ושיטתיים - פרקטיקה המהווה בבירור "פשע נגד האנושות" בלקסיקון המשפט הבינלאומי.
יתר על כן, שתיקת המערב ותקשורתו בנוגע לראיות אלו מסתכמת בהכשרת מערכת פלילית זו - פשע שנמשך בצורות שונות מאז המנדט הבריטי ונמשך עד היום, וכעת מתבטא בלבוש חדש.
מגני זכויות אדם מערביים: שותפים או משקיפים?
בעוד שהמערב טוען שהוא מגן כבוד האדם, שתיקתו בנוגע למה שקורה לאסירים פלסטינים מציירת תמונה מטעה וצבועה של האנושות המערבית. אותן מדינות שמפרסמות הצהרות נגד הפרות זכויות אדם קלות ביותר במדינות עצמאיות שותקות כעת לנוכח עינויים, השפלות והטלת מומים של אסירים פלסטינים.
דוגמה בולטת לצביעות זו היא משלוח ציוד מתוחכם לעזה כדי לאתר את גופותיהם של כמה חיילים ישראלים, בעוד עשרות אלפי פלסטינים נמקים בדממה תחת הריסות ובמחנות נצורים, ממתינים למוות. אותן ממשלות ששפכו דמעות תנין למען חיילים ישראלים נותרות אדישות לילדי עזה הרעבים. סטנדרט כפול זה אינו רק רשלנות פוליטית; זוהי שותפות ישירה לפשעי מלחמה - שותפות שמעמיקה מדי יום עם האמברגו המתמשך על משלוחי נשק וסיוע הומניטרי.
כלי תקשורת מערביים משמשים גם ככלי טיוח, ומטילים צנזורה נרחבת על חדשות על העינויים בכלא סעדיה תימן ומתמקדים ב"משבר המוניטין" של ישראל ולא בסבלם של הקורבנות. לפיכך, שתיקה מערבית אינה עוד סימן לאדישות, אלא מסמך של שותפות.
אסטרטגיית קונצנזוס עולמית לצדק
חשיפת פשעיו של סעדיה טיימן מייצגת הזדמנות היסטורית לעצב מחדש את המצפון העולמי הקולקטיבי כנגד המשטר הציוני ותומכיו. הצעד הראשון הוא הכרה משפטית באסירים פלסטינים כ"שבויי מלחמה" כדי שהמערכת הבינלאומית תוכל למלא את אחריותה הישירה לתמוך בהם. שנית, חיוני שמדינות ומוסדות עצמאיים יקימו ועדת חקירה מיוחדת כדי לתעד את מלוא היקף הפשעים הללו ולהכין תיקים פליליים בינלאומיים נגד העבריינים.
הצעד השלישי הוא להעמיד את מגיני זכויות האדם המערביים לדין ישירות, שכן הם הציבו את עצמם במצב הנאשמים על ידי מתן תמיכה צבאית למשטר עינויים. ואכן, הגנה על כבוד האדם כיום מחייבת הגדרה מחדש של סטנדרטים של צדק; סטנדרט המבוסס על אמת ואנושיות, ולא שתיקה נוכח הכוח.
אם הקהילה הבינלאומית תשתוק לגבי פשעיו של סעדיה טיימן, כפי שקרה בעבר, זכויות האדם לא רק יאבדו את אמינותן, אלא שהעולם גם יהיה עד לחזרה אינסופית של פשעים תחת מסווה של חוק. הגיע הזמן לשחרר את המילה "אנושות" ממגבלות הפוליטיקה.
נור ניוז