בעולם של היום, אמנות ותרבות אינן עוד רק מקורות בידור ויופי; הן הפכו לכוחות משפיעים בפוליטיקה, ביחסים חברתיים ובהתפתחויות עולמיות. באמצעות שפת הקולנוע, המוזיקה, הספרות ומדיה אחרת, אמנים לא רק יוצרים יופי, אלא יכולים גם למלא תפקיד חיוני בהתמודדות עם האתגרים האתיים והחברתיים העומדים בפני העולם. אחריות חברתית זו הובילה לתגובות חזקות וחסרות תקדים מצד הקהילה האמנותית והתרבותית למשברים עולמיים, כולל מלחמות והפרות זכויות אדם.
קמפיין ספרים חדש לתמיכה בפלסטין
בהתאם לגישה חברתית זו, יותר מ-300 סופרים, חוקרים ואינטלקטואלים מרחבי העולם הכריזו לאחרונה על חרם על מדור הדעות של הניו יורק טיימס, במחאה על הסיקור המוטה והמעוות של מלחמת ישראל בעזה. סופרים אלה, המכנים את עצמם "סופרים מצפוניים", הכריזו על סירובם לשתף פעולה עם העיתון עד שיכיר באחריותו לסיקור המוטה של פשעי המלחמה הישראליים.
תגובה זו לא הייתה רק מחאה פשוטה; היא הייתה גם סמל לכוחה ולהשפעתה של האמנות והתרבות בהתמודדות עם כלי תקשורת שעשויים לעוות את האמת ולכסות על פשעי מלחמה לטובת האינטרסים של מעצמות עולמיות. סופרים אלה, כולל דמויות בולטות כמו גרטה תונברג, רימה חסן, רשידה טליב, סאלי רוני, טארק בגוני ורבים אחרים, הדגימו בפועל כי אמנות והמילה הכתובה יכולות להיות כלי התנגדות נגד הגמוניה תקשורתית וחוסר צדק.
קמפיין זה הוא המשך של תנועה אחראית שהושקה לאחרונה על ידי למעלה מ-1,300 במאים ואמנים בולטים מרחבי העולם נגד המשטר הישראלי. במאים אלה חתמו על התחייבות פומבית לסרב לשתף פעולה עם מוסדות קולנוע ישראליים המעורבים בפשעים אלה כל עוד המשטר הישראלי ממשיך לבצע "רצח עם ואפרטהייד" נגד העם הפלסטיני.
בין החותמים היו דמויות בולטות כמו אוליביה קולמן, יורגוס לנטימוס, חאבייר ברדם, איימי לאו ווד, סוזן סרנדון, טילדה סווינטון, קן לואץ' ואווה דוברניי. תנועת יוצרי הסרטים נתפסה לא רק כתגובה לפשעי המלחמה שביצע המשטר הישראלי, אלא גם כדרך להדגיש את האחריות החברתית של האמנות כלפי זכויות אדם. הבמאים החותמים ביקשו לשלוח מסר ברור לעולם האמנות באמצעות קמפיין זה: כל אמן חייב לעמוד נגד אלימות ואי צדק ולא לאפשר לאמנות להפוך לכלי לטייוח פשעים.
תנועת הקולנוענים הייתה למעשה חלוצה בגישה חדשה שבה אמנים לא רק משתמשים בכוח התקשורתי שלהם כדי ליצור יצירות אמנות, אלא גם משתמשים בכוח זה כדי לעמוד נגד פשעי מלחמה והפרות זכויות אדם.
אמנות ומדיה במאבק על הנרטיב
הקמפיין החדש שהשיקו סופרים נגד הניו יורק טיימס אינו רק מחאה נגד התקשורת, אלא גם מייצג גישה חדשה למאבק על הנרטיב. בעולם של היום, התקשורת ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב דעת הקהל ופרספקטיבות עולמיות. לכן, כלי תקשורת כמו הניו יורק טיימס, באמצעות סיקורם הלא מדויק והמוטה, במיוחד של המשברים ההומניטריים בעזה ופשעי הג'נוסייד שביצע המשטר הציוני, יכולים לעיתים להציג תמונה מעוותת של האמת. בנסיבות כאלה, אמנים וסופרים, כבעלי הכוח על מילים ותקשורת, חשים אחריות חברתית כלפי האמת והצדק.
אמנים וסופרים, המהווים חלק משמעותי מהתת מודע הקולקטיבי, נושאים באחריות מוסרית כלפי משברים ומלחמות. כפי שנאמר בהצהרת "סופרי המצפון", אין להתייחס בשתיקה לפשעי מלחמה ורצח עם. לאמנות, ובמיוחד לכתיבה ולתקשורת, יש את הכוח לשנות את דעת הקהל, להזכיר לנו את אחריותנו ולחשוף עוול ודיכוי לעולם. במיוחד כאשר כלי תקשורת גדולים ומשפיעים, כמו הניו יורק טיימס, מוטים בסיקור החדשות והאירועים שלהם, חובתם של אמנים לחשוף את האמת באמצעות פעולה קולקטיבית.
בחתימתם על התחייבותם, קבוצת סופרים זו הוכיחה כי אמנות ומילה כתובה לא צריכים להיות מושפעים מאינטרסים פוליטיים וכלכליים. כפי שצוין בהצהרתם, מחויבות זו משתרעת מעבר להגנה על העם הפלסטיני; היא כוללת גם עימות עם הכוחות הדומיננטיים המעוותים את האמת ומשתמשים בתקשורת כדי לטייח פשעים.
הניסיון שאנו עדים לו כעת בקנה מידה עולמי מאשר את כוחה ויכולתה של האמנות כאמצעי לקידום צדק וזכויות אדם. העמדה האמיצה והקולנית של אמנים כנגד מוסדות תקשורת וכוחות פוליטיים מהווה דוגמה חשובה למגזרים אחרים בחברה. יתר על כן, פעולות אלה מזכירות לנו כי אחריות חברתית אינה מוגבלת לממשלות או לארגונים בינלאומיים. כל אדם, במיוחד אלה המחזיקים בכוח המילים והאמנות, חייבים להגן על צדק וזכויות אדם.
אמנות ותרבות, במיוחד בעולמנו כיום, חייבות לשרת אתיקה, הגינות ואמת. תגובתם של סופרים ואמנים לסיקור המעוות והמוטה של המשבר הפלסטיני על ידי כלי תקשורת כמו הניו יורק טיימס אינה רק מחאה פשוטה, אלא מעשה אצילי ואחראי המדגים את כוחה של האמנות לשנות את המציאות ולאתגר את ההגמוניה. מעשה זה ייתפס יותר ויותר כמודל לאמנות ולתקשורת עצמאית, ויזכיר להם שאחריות חברתית כלפי המציאות הגלובלית היא חובה, לא בחירה.
נור ניוז