מלחמת שנים עשר הימים, שהחלה ביוני השנה והסתיימה באופן שברירי עם מאמצי האויב להגיע להפסקת אש, יצרה מאזן סיכונים חדש באזור. למרות שחילופי האש נכנסו לשלב צבאי אינטנסיבי, תשומת הלב עברה בחודשים האחרונים לתחומי המודיעין, הפעולות החשאיות והלוחמה הפסיכולוגית. בהקשר זה, המסר האחרון של ולדימיר פוטין - בו הצהיר בפומבי כי גורמים ישראלים הודיעו למוסקבה דרך ערוצים חשאיים כי הם "אינם מחפשים סכסוך עם איראן" וביקש ממנו להעביר מסר זה ל"ידידיה האיראנים של רוסיה" - מבטא רצון להרגיע ישירות את המתיחות בין הצדדים העיקריים בסכסוך זה, ובמקביל מצביע על ניסיונות לנהלו באמצעים דיפלומטיים וסמויים.
עם זאת, רגיעה לכאורה זו לא צריכה להוביל לאי הבנות. מבנה קבלת ההחלטות של הצד השני עובר תקופה של התכנסות, וכתוצאה מכך "שנת זהירות". לוח הבחירות המקומי בישראל (בחירות לכנסת המתוכננות לאוקטובר 2026) והתחרות הפוליטית בארצות הברית (בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס ב-3 בנובמבר 2026) דוחפים למעשה מנהיגים זרים לזהירות. בטווח הקצר, זהירות זו מונעת הסלמה צבאית ישירה, אך היא עלולה להעביר את האווירה ההפכפכה לזירות אחרות - ובמיוחד פעולות מודיעין, צעדים ביטחוניים ופעילות רכה, סיכולים ממוקדים ופעולות סייבר. שינוי זה בשטח נושא שני מסרים מרכזיים עבור טהרן. ראשית, הוא מדגים את האפשרות של "פעולות נועזות" מצד השני, אשר עלולות, כמובן, להיות בעלות השלכות פוליטיות ואלקטורליות פנימיות בישראל ובארצות הברית אם ייכשלו. שנית, הוא מדגיש את אופיו המשתנה של האיום, וכתוצאה מכך, את הירידה היחסית בסבירות לפעולות צבאיות בקנה מידה גדול בחודשים האחרונים, המסמנים את תחילתו של עידן חדש של איומים לא קונבנציונליים וממוקדים.
נושא פנימי חשוב אחד שאסור להתעלם ממנו הוא הלחצים החברתיים הגוברים בתוך איראן. זעזועים כלכליים, השלכות המלחמה והפרעות בשרשראות הייצור והאספקה יכולים להלבין את חוסר שביעות הרצון, להחריף את הסיכונים הביטחוניים והפוליטיים. הדגש האחרון של עלי לריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, על חיזוק שני עמודי התווך של "כוח הגנה" ו"לכידות חברתית", וקריאתו לתקשורת למלא תפקיד פעיל בקידום סולידריות, מצביעים על כך שמנגנון קבלת ההחלטות המקומי הכיר בצורך באמצעים מונעים ומנהליים בו זמנית בתחום החברתי. עם זאת, יש להעביר מסר זה באופן שמעודד רוגע וימנע הסלמה של לחצים, במקום להתעלם או אפילו להתעמת עם דרישות חברתיות.
מנקודת מבט מעשית של איום, ניתן לצפות לפעולות ממוקדות (כולל התנקשויות מודיעיניות ותקיפות ממוקדות נגד פקידים וגורמים בציר ההתנגדות) בחודשים הקרובים. הרציונל לאסטרטגיה זו ברור למדי: השלכות הכישלון בפעולות בסיכון גבוה עלולות להתבסס במהירות במחזור הבחירות החיצוני; לכן, יריבים צפויים לפתוח מבחני מודיעין נועזים בטווח הקצר כדי להשיג השפעה מיידית וסמלית.
בהתאם לכך, ניתן להציע ארבע המלצות אסטרטגיות ואופרטיביות:
1. ריגול נגדי: במקרים רבים, ההגנה הטובה ביותר היא מתקפת ריגול נגדי חכמה - כזו הכוללת כיבוש מרחב המידע של היריב, שיבוש רשתות היעד ואילוץ מתחרים לחזור למגרש המשחקים שלהם. גישה זו צריכה לשלב פעולות טכניות ופסיכולוגיות כדי להפחית את הסיכון לאיומים נוספים.
2. פרשנות פסימית של אותות מודיעין: על סוכנויות הביטחון והמודיעין להעריך כל איתות חשוד בגישה פשוטה: להתחיל בהנחה של "כוונה עוינת" ולתכנן תגובה מדורגת בעלות קולקטיבית מינימלית.
3. הגברת ההגנה על פקידים באופן מושכל: במקום להציג רק אמצעי מניעה, יש לחזק את הפרוטוקולים באופן מכוון - על ידי איסור נסיעות והתקהלויות מיותרות, מזעור אסיפות ציבוריות והגבלת ערוצי תקשורת בתקופות קריטיות. (הערה: זוהי הנחיה בלבד ואינה צריכה להפוך למוקד העיקרי של התקשורת; יש ליישם אותה באופן טכני ודיסקרטי.)
4. כדי למנוע משברים חברתיים-כלכליים המשפיעים על מקורות מחיה בסיסיים, חיוני שהממשלה והמוסדות הכלכליים יאמצו גישה פרואקטיבית ולא תגובתית. התמקדות אך ורק בשליטה בשוק המט"ח או בהתאמת מחירים מבלי להתחשב בצורך לשפר את יעילותם של מוסדות קביעת המדיניות והיישום באספקה וחלוקת מטבע חוץ, כמו גם בייבוא מושכל של סחורות חיוניות, לא תמנע שיבושים בשוק.
יתר על כן, מדיניות מחיה צריכה להתבסס על שלושה עמודי תווך: הגדלת כוח הקנייה של מעמד העובדים והגמלאים, הבטחת גישה בת קיימא למוצרים חיוניים, ותמיכה בייצור בקנה מידה קטן ומתן הזדמנויות תעסוקה בנות קיימא. בנסיבות כאלה, על התקשורת וארגוני החברה האזרחית לאמץ גישה מרגיעה ואינפורמטיבית כדי למנוע את התפשטות חוסר הביטחון הכלכלי. לא ניתן לחזק את הלכידות החברתית מבלי להבטיח רמת חיים מינימלית; וחוסר יציבות מתמשך באזור זה עלול לסלול את הדרך לפערים פוליטיים וביטחוניים חמורים בחודשים הקרובים.
במקום להיות מלחמה קונבנציונלית בלבד, המבוססת על שטח, הסכסוך הנוכחי קיבל אופי תקשורתי וסמלי. שמירה על רמות מוכנות מונעת גבוהות ביותר וחיזוק יכולות מודיעין נגדי הן לא רק גורם מרתיע אלא גם הדרך הטובה ביותר למזער את הנזק לאנשים מן השורה ולהגן על הכלכלה והתשתיות. דיפלומטיה מאוזנת, בשילוב עם היערכות מבנית וחברתית מקומית, יכולה להפיג את "צל המלחמה" מהמדינה - אך הדבר דורש יעילות מוגברת בכל הרמות, קבלת החלטות מהירה ומתואמת, והסתמכות אפילו על ההנחות הפסימיות ביותר.
נור ניוז