פגישת שרי החוץ של ארגון שיתוף הפעולה הכלכלי (ECO) בטהרן נתפסת כסמל לחזרתה של איראן לציר האינטגרציה האזורית. פגישה זו, שנערכה לאחר עשור וחצי של הפסקה, הוכיחה כי לרפובליקה האסלאמית עדיין יש את היכולת לבנות קונצנזוס וליזום דיפלומטיה אזורית. נוכחותן של פקיסטן, טורקיה, אזרבייג'ן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, קזחסטן, קירגיזסטן ואפגניסטן, כמו גם פקידים מעומאן ועיראק כאורחים מיוחדים, משקפת אמון ביכולותיה של טהרן. בתוך מערכת בינלאומית רב-קוטבית, פגישה זו מייצגת הגדרה מחדש של מקומה של איראן בסדר האזורי. בהסתמך על דיפלומטיה שכנותית, איראן שואפת לבנות מחדש את נתיב שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני במסגרת פנימית, ללא תלות במבנים שהוטלו על ידי המערב.
ציוויים אסטרטגיים ותפקיד פגישת טהרן
התפתחויות גיאופוליטיות וביטחוניות במרכז אסיה, בקווקז ובמערב אסיה הגבירו את הצורך בפיוס בין חברי ה-ECO. הפגישה בטהרן כונסה על בסיס ההנחה שפיתוח סחר חוצה גבולות, מאבק בהברחות סמים וסחורות, מאבק בטרור ובפשע מאורגן וחיזוק אכיפת החוק ושיתוף הפעולה בסייבר מחייבים תיאום ברמת שר הפנים. בהתחשב בתפקיד המרכזי של משרד הפנים בביטחון, בסדר הציבורי ובניהול הגבולות במבנה הפוליטי של מדינות, דיאלוג ברמה זו פירושו עיצוב ארכיטקטורת ביטחון אזורית חדשה. בהקשר זה, איראן אינה רק מארחת אלא גם מסייעת - מדינה המוכנה להציע את יכולותיה בטכנולוגיה, אכיפת החוק וניהול הגבולות לשכנותיה. הפגישה גם היוותה הזדמנות לפתור אי הבנות ולבנות מחדש את היחסים הדו-צדדיים בין חלק מהחברות, ולסלול את הדרך לשיתוף פעולה רב-צדדי.
התמודדות עם רטוריקה מערבית שלילית וקריאה מחודשת של איראן
בשבועות האחרונים, כאשר ארצות הברית ביקשה להפעיל את מנגנון "החזרה המהירה" ולהפיץ דיווחים מוטים על מלחמת שנים עשר הימים, כלי התקשורת המערביים ניסו לתאר איראן מבודדת ומובסת. תפיסות אלו ביקשו לערער את חוסנה של האומה האיראנית ולכפות פרספקטיבה מערבית. עם זאת, פסגת ארגון שיתוף הפעולה הכלכלי בטהרן, בהשתתפות 120 מדינות חברות בתנועה הבלתי מזדהה ו-20 מדינות ידידותיות למגילת האו"ם, הייתה למעשה תגובה נחרצת לתפיסות אלו. אירועים אלו הראו כי איראן לא רק מבודדת אלא גם שחקנית פעילה בעיצוב הסדר האזורי החדש. נוכחותם של שרי הפנים, שמנדטם קשור יותר לביטחון פנים ואזורי מכל משרד אחר, משמעותה שהשכנים בוטחים ביכולות היציבות והביטחון של איראן. כינוס פסגה זו לאחר הישגיה האחרונים של איראן במאבק בטרור ובסחר בסמים הוא עדות לביטחון זה שאיראן נמצאת בלב ההתמודדות עם חוסר יציבות חיצוני.
הזדמנות המעבר והסדר האזורי החדש
תוכנית שיתוף הפעולה החדשה של ארגון שיתוף הפעולה הכלכלי (ECO) עשויה לחולל מהפכה בנוף הכלכלי של האזור על ידי פיתוח תשתיות תחבורה ופיננסיות. הודות לקרבתה לחמש עשרה מדינות שכנות ולמיקומה הגיאופוליטי המועדף, איראן מייצגת כביש מהיר המחבר בין מזרח למערב ובין צפון לדרום. באמצעות ה-ECO, BRICS, ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO), D8 והאיחוד האירו-אסיאתי, היא יכולה להפעיל מבנים כלכליים שאינם קשורים לסנקציות. למסילות הרכבת, הכבישים והנתיבים הימיים של איראן יש פוטנציאל להפחית את תלות האזור בנתיבים המערביים. יתר על כן, הקמת מערכות בנקאיות ופיננסיות משותפות בין החברות עלולה לנטרל את יעילותה של תוכנית הסנקציות הכלכליות. העולם עובר מחד-צדדיות לרב-צדדיות, ואיראן היא עמוד תווך של סדר חדש זה. אם החלטות פסגת טהרן ייושמו בצורה קוהרנטית, פסגה זו עשויה להפוך לסמל לעצמאות האזור ממבנים גלובליים דומיננטיים ולמודל להתכנסות מקומית.
נור ניוז