העיתון הבריטי, הגרדיאן, דיווח כי האיחוד האירופי התמודד עם גל של ביקורת חריפה לאחר החלטתו להשעות את הסנקציות על ישראל, צעד שמקורות אירופיים תיארו כ"ויתור פוליטי" לתמיכה במאמציו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לגבש הסכם הפסקת אש ברצועת עזה.
העיתון מסר כי החלטת בריסל להשעות את המאמצים להשעות את הסכם הסחר המועדף עם ישראל הגיעה לאחר פגישה של שרי החוץ של האיחוד האירופי בלוקסמבורג, שם קאיה קאלאס, מנהלת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, הודיעה על ההחלטה. היא גם הודיעה על השעיית הדיונים על צעדי ענישה נגד גורמים ישראלים ופלסטינים שהואשמו בהדלקת הסכסוך.
קאלאס הוסיפה כי "ההקשר השתנה מאז שהוצעו צעדים אלה בחודש שעבר", ואישר כי ישנם "חילוקי דעות". עם זאת, היא הדגישה כי "ההחלטה אינה משמעותה השעיה סופית של הסנקציות, אלא הקפאה זמנית משום שהמצב שביר ביותר".
עם זאת, החלטה זו עוררה התנגדויות עזות בתוך האיחוד האירופי. סוון קון פון בורגסדורף, נציג האיחוד האירופי לשעבר בשטחים הפלסטיניים, אמר ל"גרדיאן" כי קאלאס "לא הבין נכון את מהות האחריות המשפטית", והסביר כי "סנקציות אינן רק אמצעי לחץ פוליטי, אלא כלי משפטי להטיל אחריות על אלו המפרים את החוק האירופי והבינלאומי".
בורגסדורף ציין כי האיחוד האירופי הגיע למסקנה ביוני האחרון כי "ישראל הפרה את התחייבויותיה לזכויות אדם במסגרת הסכם ההתאגדות עם האיחוד האירופי", וציין כי בית הדין הבינלאומי קרא לתל אביב "לסיים את הכיבוש של השטחים הפלסטיניים בהקדם האפשרי".
"נסיגת אירופה מהסנקציות מדגימה את חולשתה המוסרית והפוליטית".
העיתון ציטט גם את נטלי טוצ'י, יועצת לשעבר לגוף מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, שאמרה כי "נסיגת האיחוד האירופי מהסנקציות בשלב זה היא התוצאה הגרועה ביותר האפשרית, משום שהיא מדגימה חולשה מוסרית ופוליטית מול העולם".
על פי ה"גרדיאן", 440 דיפלומטים ופקידים אירופאים לשעבר חתמו בשבוע שעבר על הצהרה הקוראת ל"פעולה נחרצת נגד קיצונים משני הצדדים" המאיימים על הסיכויים למדינה פלסטינית עתידית. הם שיבחו את תוכנית השלום של טראמפ, אך ביקרו את העמימות שלה בנוגע ל"זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית".
מספר מדינות באיחוד האירופי מתמודדות עם לחץ גובר מצד ארגוני זכויות אדם, המאשימים אותן במעורבות במלחמה הרצחנית ברצועת עזה ובכישלון בנקיטת פעולה יעילה נגד ישראל כדי לאלצה להפסיק את המלחמה.
נור ניוז