האתר ציין בדיווח כי אורלי ארליך, ארכיאולוגית ודוברת ארגון עמק שווה, הסבירה כי כנס בינלאומי שנערך לפני שישה חודשים אירח חוקרים בינלאומיים במטרה לעודד כתבי עת מדעיים לפרסם מחקרים על חפירות ארכיאולוגיות יהודיות בשטחים הפלסטיניים, למרות שהדבר סותר את החוק הבינלאומי ואת הסטנדרטים האתיים.
הוא הוסיף כי האגודה האירופית לארכיאולוגים איימה למנוע מארכיאולוגים ישראלים להשתתף בכנס השנתי שלה בבלגרד אלא אם כן יזכירו את שייכותם למוסד אקדמי ישראלי.
לדברי זמן ישראל, העמדה האירופית הוטלה כעונש על המלחמה המתמשכת בעזה, בעוד שהקהילה הארכיאולוגית הישראלית נותרה בורה לגבי הנזק הנרחב שנגרם לעתיקות רצועת עזה עקב ההפצצה. הדו"ח הסביר כי איום זה הדגיש את המידה שבה המחקר הארכיאולוגי הישראלי איבד לגיטימציה בעולם האקדמי הבינלאומי.
ארליך ציין כי הסיבה ללחץ המוגבר על ארכיאולוגיה בהשוואה לתחומים אחרים היא שלא מדובר רק בשיח תיאורטי, אלא בפעילות שטח המתרחשת בשטחים כבושים, המשפיעה ישירות על נרטיבים פוליטיים ונושאי בעלות.
הוא הוסיף כי ממשלת הימין הקיצוני בתל אביב מקדמת מהלך להחלת חוק העתיקות הישראלי על הגדה המערבית, מהלך "סיפוח" מובהק המשתמש באתרי מורשת כנשק לא קונבנציונלי.
לעומת זאת, אתרים ארכיאולוגיים בעזה הפכו לקורבן ישיר של המלחמה. הצבא הישראלי הורה על פינוי מחסן השייך למכון הארכיאולוגי הצרפתי, אקול פובליק, כהכנה להפצצתו, למרות העובדה שהוא הכיל שלושים שנות חפירות ועשרות אלפי ממצאים.
הדו"ח חשף כי מאמצים אינטנסיביים של חוקרים ותושבי עזה הצליחו להציל 70 אחוז מהממצאים, אך ממצאים רבים הושמדו.
הכיבוש טוען שהוא "מגן על המורשת", בעוד שהוא הרס מאות אתרים, מוזיאונים, כנסיות וספריות מאז תחילת המלחמה. הצבא הישראלי פשט בעבר על המחסן עצמו והעלה את הרעיון להעביר את הממצאים לישראל, לפני שנסוג תחת לחץ עממי ובינלאומי.
באותו הקשר, נערך טקס בגדה המערבית למתקן בדיקות קרקע המנוהל על ידי קצין ממחלקת "עתיקות" של המנהל האזרחי. גוף זה מחויב על פי החוק הבינלאומי להגן על המורשת הפלסטינית, אך על פי הדו"ח, הוא פועל כחלק מפרויקט ההתנחלות. המתקן צפוי לקלוט אלפי סטודנטים וחיילים כדי לבחון דגימות מחפירות ארכיאולוגיות בשטחים הכבושים.
בדו"ח צוין כי ראש רשות העתיקות הדגיש בבירור כי פרויקטים אלה הם חלק מ"חזון לחשיפת שורשי העם היהודי", התייחסות להכחשת המורשת התרבותית הפלסטינית המגוונת.
גם שר המורשת עמיחי אליהו הצהיר בנוגע לחפירות בסבסטיה: "זו לא רק חפירה ארכיאולוגית, אלא מפגש עם רוח האומה, בטענה שחזרנו למולדתנו, וכאן אנו נשארים. מורשת היא זהותנו ומצפןנו".
בדו"ח צוין כי סבסטיה היא אתר בעל רבדים היסטוריים מרובים, הכוללים שרידים הלניסטיים, רומיים, ביזנטיים ואיסלאמיים, בעוד שפעולות ישראל שם מהוות הפרה של החוק הבינלאומי.
הוא הוסיף כי אירועים אלה אינם בודדים, אלא חלק ממדיניות שיטתית שהפכה את הארכיאולוגיה הישראלית ל"נשק פוליטי אגרסיבי", תוך שוחקת ערכה האקדמי והמקצועי בעיני הקהילה הבינלאומית.
זמן ישראל סיכם את דבריו בטענה כי הכיבוש משתמש בצבאו ובמנהל האזרחי שלו כדי לנצל אתרים ארכיאולוגיים למען מדיניותו, תוך הפרה בוטה של החוק הבינלאומי וגניבה ברורה של זכויות ואדמות פלסטיניות, באמצעות זיוף היסטוריה ועיוות עובדות.
נור ניוז