ביום שני פרסמו הארגונים, כולל אגודת זכויות האדם ואוקספם, דו"ח שכותרתו "סחר עם התנחלויות בלתי חוקיות: כיצד מדינות וחברות זרות מאפשרות לישראל ליישם את מדיניות ההתנחלויות הבלתי חוקיות שלה".
הדו"ח הצביע על רשת הסופרמרקטים הצרפתית קרפור, אשר שותפויותיה העסקיות בישראל תומכות ישירות בכלכלת ההתנחלויות בכך שהן מאפשרות מכירת מוצריה.
כמו כן, נאמר כי מכונות של יצרנית הציוד הבריטית JCB משמשות להריסת בתים פלסטיניים, נזק לגידולים ולבניית התנחלויות בלתי חוקיות.
הדו"ח האשים בנקים זרים, כמו קבוצת ברקליס הבריטית, במימון פעילויות עסקיות בהתנחלויות, ואת ענקית התעשייה הגרמנית סימנס בתרומה לתשתיות תחבורה המועילות להתנחלויות.
הארגונים קראו למדינות, ובמיוחד אלו באיחוד האירופי ובבריטניה, לאסור במפורש פעילויות עסקיות עם התנחלויות ישראליות, כולל מתן שירותים והשקעות.
הם קראו למנוע מבנקים ומוסדות פיננסיים להעניק הלוואות לחברות המממנות פרויקטים בהתנחלויות.
קמפיין הארגונים מכוון במיוחד לחברות ומוסדות אשר "על ידי המשך פעילותם העסקית עם התנחלויות בלתי חוקיות, תורמים ישירות למשבר ההומניטרי הנגרם עקב הכיבוש הממושך של ישראל".
דו"ח זה מגיע בעקבות דו"ח נוסף שהוגש ביולי האחרון על ידי פרנצ'סקה אלבנזה, הדווחת המיוחדת למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים, למועצת זכויות האדם של האו"ם.
הדו"ח של אלבניז, שכותרתו "מכלכלה של כיבוש לכלכלה של רצח עם", פירט את מה שתיאר כמנגנונים התאגידיים התומכים בפרויקט הקולוניאלי של ישראל לגירוש ועקירת פלסטינים.
לדברי אלבניז, ההתנחלויות מתרחבות במימון מבנקים וחברות ביטוח, ועוברות נורמליזציה על ידי פלטפורמות תיירות, רשתות סופרמרקטים ומוסדות אקדמיים.
מומחה האו"ם ציין כי לצרכנים יש את הכוח להטיל אחריות על חברות אלו.
נור ניוז