על פי אתר האינטרנט של המשרד, ארצות הברית הגדירה את המרכז הפלסטיני לזכויות אדם ואת מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם, שניהם ממוקמים ברצועת עזה, כמו גם את ארגון אל-חק-חוק לזכויות אדם שבסיסו ברמאללה, במה שהמשרד תיאר כקשור לבית הדין הפלילי הבינלאומי.
מרכז המידע הפלסטיני דיווח כי ארגוני זכויות האדם גינו בחריפות את הסנקציות החמורות שהטיל משרד האוצר במסגרת חוק בקרת נכסים זרים.
הארגונים אמרו בהצהרה: "צעדים אלה, בתקופה של רצח עם פעיל נגד עמנו, הם פחדנים, לא מוסריים, בלתי חוקיים ולא דמוקרטיים".
הם הוסיפו: "רק מדינות שמתעלמות מהחוק הבינלאומי ומהאנושיות המשותפת שלנו יכולות לנקוט צעדים כה נתעבים נגד גופי זכויות אדם הפועלים לסיום רצח העם".
הם ציינו כי בעוד שהעולם פועל להטלת סנקציות ואמברגו נשק על ישראל, בת בריתה, ארצות הברית, פועלת להרוס מוסדות פלסטיניים הפועלים ללא לאות כדי להעמיד לדין את קורבנות הפשעים ההמוניים האכזריים של ישראל.
ראוי לציין כי הארגונים קראו לבית הדין הפלילי הבינלאומי בנובמבר 2023 לערוך חקירה על תקיפות אוויריות ישראליות על אזורים אזרחיים מאוכלסים בעזה, כמו גם על המצור על הרצועה ועל עקירת אוכלוסייתה.
שנה לאחר מכן, בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
ממשל טראמפ הטיל סנקציות על שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי ועל התובע שלו עקב צווי המעצר הישראליים והחלטתו הקודמת של בית הדין לפתוח תיק בגין פשעי מלחמה לכאורה שבוצעו על ידי כוחות אמריקאים באפגניסטן.
בית הדין הפלילי הבינלאומי בעל סמכות שיפוטית על פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם שבוצעו ב-125 המדינות החברות בו. עם זאת, מדינות מסוימות, כולל ארצות הברית, סין, רוסיה וישראל, אינן מכירות בסמכותו של בית הדין.
הסנקציות האמריקאיות על ארגונים פלסטיניים מגיעות ימים לאחר שהאגודה האקדמית הגדולה בעולם של חוקרים ומומחים בנושאי רצח עם פרסמה החלטה הקובעת כי מולאו קריטריונים משפטיים כדי להוכיח שישראל ביצעה רצח עם בעזה.
נור ניוז