הצהרתה של וושינגטון על חוסר האמון שלה במשטר הסורי והדגשתה על הצורך לשנות את המבנה הפוליטי חושפים בבירור מטרה ישנה: לחלק את סוריה ולהפחית את תפקידה של הממשלה המרכזית. ארצות הברית מדברת על "שימור הזהות האתנית", אך המציאות היא שמדיניות זו מתוכננת בהתאם לפרויקט "הפרד ומשול". במקום לקבל סוריה מאוחדת, תומס ברק מדגיש מבנה חצי-פדרלי עם סמכות מרכזית מוגבלת - תוכנית המזכירה את הסכם סייקס-פיקו מהמאה ה-21. גישה זו שולחת מסר ברור לאזור: תמיכת ארה"ב לא תוביל לאחדות ופיתוח, אלא לפילוג וחוסר יציבות.
הסדר כפייה תחת איום
ארצות הברית גיבשה את עמדותיה כאשר אל-ג'ולאני, שביקש להשיג תמיכה אזורית, הדגיש את אחדותה של סוריה. עם זאת, וושינגטון ותל אביב לא יכלו לסבול אפילו רמה זו של ויתור. הידיעה על הסכם הביטחון בין דמשק למשטר הציוני מדגימה שארצות הברית דוחפת את סוריה לקראת פירוק נשק מוחלט והעברת טריטוריה. הכרזה על רמת הגולן כאזור מפורז ושלילת נשק אסטרטגי מסוריה נועדו בבירור לשנות את האיזון האזורי לטובת תל אביב. סחיטה פוליטית זו מוצגת לכאורה כ"הסכם ביטחון", אך בפועל, פירושה שלילת כוח ההרתעה של דמשק לחלוטין - תהליך שמתחיל ברמת הגולן אך בהכרח יתרחב לממשלות אזוריות אחרות.
לחץ מדמשק לביירות
פעולות ארה"ב אינן מוגבלות לסוריה. בעוד שתומס ברק איים על אל-ג'ולאני, הוא גם הפעיל את הפרויקט לפירוק חיזבאללה מנשקו בלבנון. שליחת מכלית נפט כוויתית לביירות נראית כתמריץ כלכלי, אך במציאות, זוהי כיסוי לאיום פוליטי וצבאי. המסר של וושינגטון ברור: כל ממשלה שתתנגד לארצות הברית תתמודד עם הפלה או מלחמה. הניסיון הלבנוני מראה שאיומים אלה הם יותר גורם מאחד מאשר תמריץ. בפועל, ארצות הברית משתמשת באל-ג'ולאני כאזהרה לביירות, ובמקביל מנסה לשמור על לחץ פוליטי באמצעות מנוף כלכלי.
גורלם המר של משרתיה של אמריקה
הלקח שנלמד מאל-ג'ולאני אינו אלא חזרה על ההיסטוריה. אלה שנקטו צעדים תחת אשליה של הגעה להסכם עם ארצות הברית הפכו בסופו של דבר לקורבנות. מזלנסקי באוקראינה ועד שכירי החרב של העשורים האחרונים באמריקה הלטינית ובמזרח התיכון, כולם נדחקו לשוליים לאחר שמילאו תפקיד יעיל. כיום, אל-ג'ולאני, שעשה כל ויתור כדי לשרת את וושינגטון ותל אביב, עומד על סף היעלמות. ניסיון זה מוכיח כי אמון בהבטחות אמריקאיות הוא טעות אסטרטגית שמסתיימת באובדן עצמאותן ושלמותן הטריטוריאלית של מדינות. על האזור לראות בג'ולאני לא כאדם, אלא כסמל לגורלם של אלו שאיבדו את זהותם בהימור האמריקאי.
נור ניוז