רצח העם, הרעב וההרג שחווים תושבי עזה עולים על כל סטנדרט הומניטרי ומוסרי.

העם הפלסטיני המדוכא ברצועת עזה נתון לתוקפנות אמריקאית-ישראלית, אכזריות, רצח עם, רעב והרג, שחרגו מכל סטנדרט אנושי ומוסרי.

השתיקה הבינלאומית מהווה גינוי של המשטרים והפקידים ומערערת על מה שנקרא החוק הבינלאומי. לא מספיק שעשרים וחמש מדינות יקראו לסיום המלחמה נגד עזה. מילים כאלה אינן פוטרות אותן מעדותן על המתרחש, וגם אינן מצדיקות את התמיכה שסיפקו כמה מעצמות גדולות מאז תחילת התוקפנות. עמדות וגינויים אינם מזכים את תומכיהם. מה שנדרש הוא שעמדות אלו יהפכו לצעדים ממשיים לעצירת הטבח והפשעים הללו, על ידי הטלת סנקציות על הישות הישראלית, בידודה, העמדתה לדין והפסקת כל צורות הטיפול בה. האחריות הגדולה ביותר נופלת על מדינות ערב והאסלאם, הן שליטים והן עמים. בחרו את העמדות שאתם רוצים, במסגרת הגבולות המתאימים לכם, אך אל תעמדו בחיבוק ידיים. לעצור את הנורמליזציה, לסגור את שגרירויות האויב, למנוע סחר, ולהתאחד לתמוך בפלסטין ובעזה, אפילו עם המינימום ההכרחי של משאבים חיים. כאשר אמריקה תתאחד כיד אחת וקול אחד עם העם הפלסטיני, היא תיכנע ותיסוג.

ההיסטוריה תתעד את הבושה הזו על מנהיגי ומשטרי האנושות בעידן של רעב שנאה והרג המוני של הרעבים. עוולותיה של אמריקה וישראל ישתרעו גם על אלו ששותקים לגבי תמיכה במדוכאים. דעו ש"העושק לא יצליח", ושאכזריותה המוגזמת והיהירות של ישראל יהיו הסיבה לנפילתה הנוראית, אם ירצה השם.