במכתב ששלח למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, לנשיא מועצת הביטחון, לגב' קאיה קאלאס, נציגת האיחוד האירופי, ולחברי מועצת הביטחון, הצהיר שר החוץ האיראני: "הסברתי את הסיבות לכך שלשלוש המדינות האירופיות אין לגיטימציה משפטית, פוליטית או מוסרית להפעיל את מנגנוני תוכנית הפעולה המשותפת (JCPOA) והחלטת מועצת הביטחון 2231 (2015)."
הוא הדגיש כי שלוש המדינות האירופיות (E3), באמצעות פעולותיהן והצהרותיהן - כולל תמיכתן הפוליטית והחומרית בתוקפנות הצבאית הבלתי חוקית והבלתי מוצדקת האחרונה מצד המשטר הישראלי וארצות הברית - איבדו למעשה את מעמדן כמשתתפות ב-JCPOA, לאחר שהפרו את עקרונות היסוד של הסכם הגרעין והמשיכו בכישלונן המתמשך והממושך למלא את התחייבויותיהן. לכן, כל ניסיון מצידן להחיות את החלטות מועצת הביטחון שבוטלו בטל ומבוטל.
הוא הוסיף: בתגובה לפרישה החד-צדדית של ארצות הברית מההסכם, איראן ניצלה תחילה במלואן את כל מנגנוני יישוב הסכסוכים הקבועים בהסכם ולאחר מכן החלה בהדרגה לנקוט באמצעים מתקנים בהתאם לסעיף 36 להסכם. בהקשר זה, איראן עשתה מאמצים אינטנסיביים לשכנע את החותמות הנותרות על ההסכם לחזור להתחייבויותיהן. עם זאת, שלוש המדינות האירופיות לא רק הפרו את התחייבויותיהן, אלא גם השתתפו באופן פעיל ביישום מדיניות "הלחץ המקסימלי" של ארה"ב, ולאחרונה מילאו תפקיד בתוקפנות הצבאית נגד עמנו. צדדים בעלי היסטוריה כזו אינם יכולים לטעון ל"תום לב".
שלוש המדינות האירופיות אינן יכולות ואסור שיאפשרו להן להטיל ספק באמינות מועצת הביטחון של האו"ם על ידי שימוש לרעה בהחלטה שהן עצמן לא דבקו בה. עליהן לפעול לפי אותה עצה שנתנו לארצות הברית במכתבן מ-20 באוגוסט 2020: "להימנע מכל פעולה שתעמיק את המחלוקות במועצת הביטחון או תשפיע לרעה באופן חמור על תפקודה".
כפי שהדגשתי במכתבי: איראן הוכיחה את יכולתה להתמודד עם כל תוקפנות ברברית, או כפי שהם מכנים זאת, "עבודה מלוכלכת" הנובעת מאשליה, אך היא תמיד הייתה מוכנה לעסוק בדיפלומטיה מכוונת המבוססת על תום לב.
נור ניוז