המגזין האמריקאי "Foreign Affairs" מפרסם דו"ח הבוחן את משבר הפוליטיזציה של המודיעין האמריקאי תחת הנשיא דונלד טראמפ. הוא מדגיש כיצד ממשל פופוליסטי ונאמנות אישית מחלישים את קהילת המודיעין, והופכים אותה מכלי למתן מידע אובייקטיבי לאמצעי להצדקת החלטות המנהיג.
להלן טקסט המאמר, מתורגם לערבית עם כמה שינויים:
ארצות הברית מחזיקה בקהילת מודיעין שהיא מושא לקנאת העולם. אך תחת הנשיא דונלד טראמפ, חלק מאותן פתולוגיות שהופכות משטרים סמכותניים לפגיעים לכשלים מודיעיניים הופכות גם את המערכת האמריקאית לפגיעה. סגנונו הפופוליסטי והאישי הוביל אותו להתעלם מערך המודיעין ולנצל לרעה את הסוכנויות המייצרות אותו.
בסוף יוני, יום לפני ששלח מפציצים אמריקאים לתקוף מתקני גרעין איראניים, דחה טראמפ את עדותה של ראש המודיעין הלאומי טולסי גבארד לקונגרס לפיה איראן אינה קרובה לפיתוח נשק גרעיני. לאחר התקיפות, הוא הצהיר בניצחון כי אתרי הגרעין האיראניים שנועדו "נהרסו לחלוטין", בעוד שדו"ח ראשוני של סוכנות המודיעין ההגנה (DIA) הציע הערכה שמרנית יותר של הנזק.
הבעיה אינה מוגבלת להתעלמותו של טראמפ עצמו ממודיעין. ממשלו גם יוצר תנאים המאפשרים לבכירים להתאים את הערכותיהם לטעמו. שר ההגנה פיט חגסת' חזר על טענותיו המוגזמות של טראמפ על חיסול תוכנית הגרעין של איראן, תוך התעלמות מדו"ח סוכנות המודיעין שלו עצמו. דוברת הבית הלבן, קרולין לויט, אמרה: "הערכה לכאורה זו שגויה לחלוטין".
גאבארד וראש ה-CIA ג'ון רטקליף מיהרו לטעון שמצאו "מודיעין חדש" התומך בפרשנותו של טראמפ לאירועים, אך סירבו לפרסם אותו.
כאשר נאמניו מחליפים מומחים ותיקים, סוכנויות הביון מסתכנות בהפיכה לפוליטיזציה יתרה, ומספקות הצדקות להחלטות מדיניות במקום לספק מידע שימושי. בינתיים, ארצות הברית ניצבת בפני איומי ביטחון לאומי חמורים.
כשלים מודיעיניים הם בלתי נמנעים אפילו במערכות בריאות. גילוי והערכה נכונה של סודות הם קשים במקרה הטוב. אך עיוותים בתוך המערכת מגבירים את הסבירות לכישלון. המקרה הקלאסי הוא משטר סמכותי שבו השליט הבטוח בעצמו אינו סובלני כלפי דעות אחרות.
קציני מודיעין במערכות כאלה פועלים בסביבה שבה אמירת אמת לשלטון אינה נסבלת, שבה הסכמה בשתיקה עדיפה על פני מומחיות, שבה צביעות גוברת על תובנה, ושבה יש להציג "עובדות חלופיות" כדי לשמור על הנרטיב המועדף על המנהיג. מתן הערכות בעלות כוונות טובות המתנגשות עם דעות השליט נחשב לבגידה ומובילה לענישה. ללא מקום להתנגדות אנליטית ולהצגת דעות כנות, מנהיגים יכולים לקבל ולפעול על סמך מידע מודיעיני פגום.
ארצות הברית ניצבת כיום בפני סיכון דומה. הפופוליזם של טראמפ מאופיין בספקנות עמוקה כלפי דמויות סמכות מבוססות ובחוסר סובלנות כלפי מומחים המציעים עובדות או ניתוחים לא נוחות המאתגרים את אמונות הליבה של תנועתו. כמו מנהיגים סמכותניים, טראמפ הקיף את עצמו במבחני לקמוס. תרבות זו של ניתוח פוליטי, צנזורה עצמית ודיכוי עובדות לא רצויות משקפת את התנאים במשטרים סמכותניים שמולידים כישלון מודיעיני.
התנאי החשוב ביותר לשירותו של טראמפ הוא נאמנות אישית, לא יכולת או ניסיון רלוונטי. כמובן, נשיא ארצות הברית צריך לצפות למידה מסוימת של נאמנות מעובדים פדרליים. אך ציפיות ממשל טראמפ מציבות נאמנות אישית מעל לאמת.
נור ניוז