העיתון "מעריב" ציטט ביום רביעי את אמיר דהן, מנהל מחלקת הפיצויים ברשות המסים, שאמר כי בתוך שבועיים הוגשו כ-40,000 תביעות פיצויים בגין נזקי רכוש באזורים בהם נפלו טילים איראניים.
דהן העריך כי מספר התביעות יגיע ל-50,000 בסבב זה של המלחמה עם איראן, וציין כי רשותו שילמה 2.5 מיליארד שקלים מתחילת המלחמה, וציפה שהסכום יגיע ל-5 מיליארד שקלים (כ-1.5 מיליארד דולר).
דהן הביע תדהמה מהיקף הנזק ואמר: "אלה סכומי כסף שמעולם לא ראינו כמותם בנזק ישיר. מכון ויצמן ובית הזיקוק בזן הם שני אירועים אדירים, והנזק שנגרם כתוצאה מכך מוערך במיליארדי שקלים". הוא ציין כי הנזק למכון ויצמן מוערך ב-2 מיליארד שקלים, וכי ישנם כ-25 מבנים שיש להרוס כתוצאה מנזקי טילים.
הצהרותיו של דהן חשפו גירעון צפוי בקרן הפיצויים, שכן ציין כי סך התביעות שהוגשו לקרן מסתכם ב-6 מיליארד שקל, בעוד שלפני המלחמה היו בקרן 9.5 מיליארד שקל. הוא ציין כי "ישנם עסקים בצפון שטרם הגישו תביעות".
הוא הוסיף כי רשות המסים הפעילה "מענה ממוחשב לנפגעי נזקי לחץ אוויר, בסכום של 30,000 שקל".
העיתון דיווח כי בקרוב יוגש לכנסת חוק המעניק פיצויים לעסקים בכל התחומים, בדומה לחוק שהונהג ולגישה שננקטה בתחילת המלחמה (7 באוקטובר 2023).
ביקורת חריפה על מנגנון הפיצויים
נושא הפיצויים עורר מחלוקת בתוך הישות הכובשת. חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן (מחנה המדינה) ביקרה את פעולות משרד האוצר ואמרה: "יש להקים מנגנון פיצויים קבוע על פי הקריטריונים להכרזה או יציאה למבצע צבאי". היא הוסיפה בישיבה שנערכה לפני מספר ימים: "אנחנו ביום העשירי של המבצע. מדוע אנשים לא יודעים את מעמדם מבחינת זכאות לפיצויים? יש שאלה פתוחה בנוגע לחופשה ללא תשלום לעובדים, וחייבים לדון בה", על פי מעריב.
מצידו, שחר תורג'מן, ראש איגוד לשכות המסחר, אמר כי יש ליישם תוכנית פיצויים וחופשה ללא תשלום, בדומה לזו שהונהגה עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, על פי אותו עיתון.
בתוך כך, רועי כהן, ראש עמותת להב, הצהיר כי "נוסחת הפיצוי עבור תהליך החזר ההוצאות הקבועות, אשר הוחלט לאחר ה-7 באוקטובר, תוחל על עסקים שנפגעו מאז תחילת מבצע "אריה עולה".
הכיבוש נאלץ להפסיק את האש על איראן בעקבות התגובה המוצלחת של מבצע "הבטחה אמיתית 3", בעוד טהרן ביצעה את התקיפה הסופית.
הפסקת האש בין איראן לכיבוש הישראלי נכנסה לתוקף אתמול בשעה 7:00 בבוקר, שעון ירושלים.
נור ניוז