ועידת ז'נבה ליישום הסכמים על שטחים כבושים המאוימים בכישלון/חרם פלסטיני ואסלאמי

הוועידה המיוחלת, שהפלסטינים סומכים עליה כבר חודשים כדי לאלץ את ישראל ליישם את ארבע אמנות ז'נבה, במיוחד אלו הקשורות לטיפול בפלסטינים תחת כיבוש, מאוימת בכישלון מכיוון ששוויץ, המדינה המממנת את אמנות ז'נבה, התעלמה מהדרך המשפטית של ועידה זו, והעדיפה לפוליטיזציה מנקודת המבט של ההפרה של הפלסטינים בין הפלסטינים הצד האיאני והישראלי.
השגתי טיוטה של ​​ההצהרה הסופית שנדחתה על ידי הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ומספר רב של מדינות בסולידריות עם המטרה הפלסטינית מכל היבשות, ונודע לי שהרשות הפלסטינית החליטה להימנע מהשתתפות בוועידה זו, שתתקיים מחר, יום שישי, בז'נבה תחת הכותרת: "ליישום אמנת ג'נבה הפלסטינית" בארבע השטחים הפלסטיניים. הנציגות הפלסטינית תקיים מחר מסיבת עיתונאים לפני תחילת הוועידה כדי להכריז על העמדה הסופית.
ההצהרה הסופית, שהפיצה שוויץ למדינות החברות, מתמקדת במלחמה האחרונה נגד עזה. הצהרה זו כוללת נקודות רבות המאשימות בעקיפין את הפלגים הפלסטיניים ב"שימוש באזרחים כמגן אנושי או באונס".
הוא קורא לשחרור מיידי של אסירים ישראלים בעזה, תוך שהוא לא מתייחס בצורה ברורה לעצירים פלסטינים בבתי הכלא הישראליים.
בעקבות זאת, שלחה קבוצת מדינות האיסלאם תגובה לשלטונות שוויץ, שהעתק ממנה הושג על ידי אל-מיאדין, על טיוטת ההצהרה, שבה היא דחתה את הפוליטיזציה של הוועידה, והדגישה כי הוועידה "חייבת להתמקד בצעדים" לאכיפת אמנת ג'נבה הרביעית בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות את האמנה המפורטת במזרח ירושלים, ומבטיחה את הסעיף המשותף של ג'נבה, ומבטיחה את הסעיף המשותף של ג'נבה במסמך המתקנים, ולא בטיוטת ההכרזה המוצעת עם המנדט הזה.
שוויץ הזמינה 193 מדינות להשתתף, בעוד שמקורות צופים שמספר המדינות שישתתפו בו לא יעלה על מחצית מהמוזמנים.
נוסח טיוטת ההחלטה של ​​ועידת הצדדים המתקשרים הגבוהים לאמנת ז'נבה הרביעית
הצהרה זו משקפת את ההבנה המשותפת אליה הגיעו הצדדים המתקשרים העליונים המשתתפים בוועידת הצדדים המתקשרים העליונים לאמנת ג'נבה הרביעית ב-7 במרץ 2025, תוך התחשבות בסעיף 12 בהחלטת העצרת הכללית של האומות המאוחדות מה-18 בספטמבר 2024.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים מאשרים מחדש את הצהרת ועידת הצדדים המתקשרים הגבוהים לאמנת ז'נבה הרביעית מ-15 ביולי 1999, ואת ההצהרות של הוועידה מ-5 בדצמבר 2001 ו-17 בדצמבר 2014.
הצדדים המתקשרים העליונים המשתתפים מאשרים את המשך היישום והרלוונטיות של אמנת ג'נבה הרביעית בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, אשר כל הצדדים המתקשרים העליונים התחייבו לכבד ולהבטיח כיבודה בכל הנסיבות.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים מאשרים כי תום הלב הוא עקרון כללי של חוק וכי על המדינות לפרש וליישם את חובותיהן על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי בתום לב.
היא מזכירה כי עקרון האנושות הוא עיקרון יסוד, ועומד בלב המשפט ההומניטארי הבינלאומי, וכי מטרת המשפט ההומניטארי הבינלאומי היא להגביל את ההשפעות של סכסוכים מזוינים, לרבות הגנה על קורבנות סכסוכים מזוינים ושמירה על כבודם.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים מאשרים שבשום פנים ואופן, כל הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי על ידי צד אחד לסכסוך יכולה לפטור את הצד השני מהתחייבויותיו על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

הצדדים המתקשרים העליונים המשתתפים מביעים את דאגתם העמוקה מהמצב ההומניטרי הקשה בשטחים הפלסטיניים הכבושים, מהשפעתו הקשה על האוכלוסייה האזרחית, כמו גם מההשלכות החמורות של המשך הכיבוש של השטחים הפלסטינים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים. הוא קובע כי המעצמה הכובשת נוטלת על עצמה מערכת של סמכויות וחובות ביחס לשטח עליו היא מפעילה שליטה אפקטיבית. המעצמה הכובשת קוראת לכבוד מלא ויעיל לאמנת ז'נבה הרביעית בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים.
הוא גם מזכיר את המאפיינים העיקריים של דיני העיסוק:
1- המעצמה הכובשת אינה רוכשת זכויות ריבוניות על השטחים הכבושים.
2- על הכוח הכובש לשמור על הסטטוס קוו ואסור לו לאמץ מדיניות או צעדים שיביאו או יביאו לשינויים קבועים, במיוחד בתחומים החברתיים, הכלכליים והדמוגרפיים.
3- על המעצמה הכובשת לנהל את השטח לטובת האוכלוסייה המקומית, תוך התחשבות בצרכי הביטחון שלה.
4- מחויבות להבטחת הסדר הציבורי והבטיחות בשטחים הכבושים ככל האפשר, ומחויבות לכיבוד זכויות האוכלוסייה שבשליטתה, להגן עליהן ולהבטיח את רווחתה.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים מביעים את "דאגתם העמוקה מהפרות חוזרות ונרחבות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי שבוצעו על ידי כל הצדדים לסכסוך, לרבות אלה שביצעו כל הצדדים לסכסוך בהקשר של פעולות צבאיות והתקפות המכוונות והנובעות מהשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות מעשים שנועדו להפיץ את האוכלוסייה האזרחית, הגורמת לטרור, לפגיעה אזרחית או אחרת. 7 באוקטובר 2023 ואילך".
הצדדים מודאגים במיוחד ממספר הנפגעים בקרב האוכלוסייה האזרחית, לרבות נשים, ילדים ואזרחים אחרים במצבים פגיעים, באזורים מאוכלסים בצפיפות.
הוא מדגיש כי כיבוד המשפט ההומניטרי הבינלאומי חיוני כדי להקל על סבלם של אנשים שנפגעו מסכסוך מזוין, כמו גם כדי למנוע ולמתן את ההשלכות ההומניטריות, ולהקל על החזרה לשלום בר קיימא.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים גם מאשרים את מחויבותם לכיבוד מלא של עקרונות היסוד של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, לפיהם כל הצדדים לסכסוך חייבים, בכל עת, לכבד, בין היתר:
1) החובה להבחין בין אזרחים ללוחמים ובין אובייקטים אזרחיים למטרות צבאיות.
2) עקרון המידתיות.
3) מחויבות לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על אזרחים וחפצים אזרחיים.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים מזכירים כי על כל הצדדים לסכסוך להימנע, במידה המרבית האפשרית, מאיתור יעדים צבאיים בתוך או בקרבת אזורים מיושבים.
כמו כן, יצוין כי השימוש של צד אחד באוכלוסייה האזרחית או אזרחים בודדים כדי לחסוך נקודות או אזורים מסוימים מפעולות צבאיות, בפרט בניסיונות להגן על מטרות צבאיות מפני התקפות או לגוון, להעדיף או לעכב פעולות צבאיות, אינו פוטר את הצד השני מחובותיו החוקיות כלפי אזרחים, לרבות החובה לנקוט באמצעי זהירות אפשריים כדי לחסוך אזרחים והתנגדויות אזרחיות.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים מאשרים שבמקרה של ספק, אדם או חפץ ייחשבו כאדם אזרחי או כאובייקט אזרחי.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים גם מאשרים כי המעשים הבאים אסורים בתכלית, בין היתר, על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי על ידי כל הצדדים לסכסוך ועשויים להוות פשעי מלחמה:
1) מעשים או איומים באלימות שמטרתם העיקרית היא הפצת טרור בקרב האוכלוסייה האזרחית.
2) התקפות חסרות הבחנה מכל סוג שהוא, לרבות תקיפות שאינן מכוונות למטרה צבאית ספציפית, ושימוש בשיטה או באמצעי לחימה שאינם ניתנים לכיוון יעד צבאי ספציפי או שהשפעותיהן אינן עומדות בדרישות העקרונות הקבועים בסעיף 8 להכרזה זו.
3) התקפות בלתי מידתיות מכל סוג, לרבות הרס מופרז של תשתיות אזרחיות.
4) לקיחת בני ערובה.
5) השמדת רכוש, המבוצעת באופן המנוגד לעקרונות הקבועים בסעיף 8 להכרזה זו.

6) התקפות נגד אנשים וחפצים מוגנים, לרבות מתקנים רפואיים, תחבורה, יחידות וכוח אדם, וכן כוח אדם וחפצים הומניטריים, אלא אם ועד שאיבדו את הגנתם מפני התקפה ישירה.

7) התקפות נגד חפצים אזרחיים, לרבות בתי ספר ורכוש תרבותי, אלא אם כן ולמשך זמן שהם מטרות צבאיות.
8) שימוש ברעב של אזרחים כשיטת לחימה.
9) תקיפה, השמדה, הסרה או הפיכת חפצים חסרי תועלת הכרחיים להישרדות האוכלוסייה האזרחית או מניעת אספקת סיוע.
10) אונס וצורות אחרות של אלימות מינית.
11) שימוש באזרחים כמגן אנושי כדי להפוך נקודות, אזורים או כוחות צבאיים מסוימים לחסינים בפני פעולות צבאיות.
12) עונשים קולקטיביים.
13) עקירה או העברה בכפייה של האוכלוסייה האזרחית.
הצדדים המתקשרים העליונים המשתתפים מזכירים כי יש לכבד ולהגן על צוות הומניטרי, לרבות צוות לאומי ומקומי, את חצרותיהם ונכסיהם בשל פעילותם ההומניטרית חסרת פניות שלהם בכל עת ובכל נסיבות, כל עוד הם זכאים להגנה הניתנת לאזרחים או לאובייקטים אזרחיים.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים מאשרים כי לקיחת בני ערובה אסורה על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, וקוראות לשחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים גם מאשרים כי כל האנשים שנשללו מחירותם, כולל ילדים, חייבים לקבל כבוד, הגנה ויחס אנושי לאורך כל מעצרם.
כמו כן, היא מדגישה כי שלילת חירות שרירותית אסורה על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, שכל שלילת חירות חייבת להתבצע בהתאם לעילות והנהלים הקבועים בחוק, וכי אין להרשיע או לגזור עונש של אדם אלא על פי משפט הוגן המספק את כל הערבויות השיפוטיות החיוניות.
בהתאם לכך, הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים קוראים לשחרור כל האנשים שנעצרו שלא כדין. לצדדים לסכסוך מזכירים כי עליהם לאפשר לוועד הבינלאומי של הצלב האדום גישה למקומות המעצר. יש לתעד את הנתונים האישיים של אנשים שנשללו מחירותם ולהודיע ​​לוועד הבינלאומי של הצלב האדום.
כמו כן, היא מזכירה לצדדים לקונפליקט את המחויבות העיקרית של המעצמה הכובשת להבטיח אספקה ​​נאותה לאוכלוסיית השטח הכבוש וכי כאשר אין ביכולתה לעשות זאת, היא מחויבת להתיר ולהקל על פרויקטי סיוע בכל האמצעים העומדים לרשותה.
כל הצדדים לסכסוך וכל הצדדים המעורבים בסכסוך חייבים לאפשר מעבר מהיר ובלתי מפריע של סיוע הומניטרי לכל האזרחים הנזקקים.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים בסכסוך מזכירים גם כי יש לכבד ולהגן על אנשי סיוע הומניטרי וחפצים המשמשים בפעולות סיוע הומניטריות.
הוא מדגיש את התפקיד המיוחד שניתן לוועד הבינלאומי של הצלב האדום במסגרת אמנות ז'נבה להבטיח הגנה וסיוע לקורבנות סכסוכים מזוינים, ולהעריך ולהקל על המצב ההומניטרי בשטח.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים מדגישים את חשיבות הפעילות של ארגונים הומניטריים ואונר"א בהערכת המצב ההומניטרי בשטח והקלה עליו.
הצדדים המתקשרים העליונים המשתתפים קוראים לצדדים הנוגעים בדבר לציית לצעדים הזמניים שהורה בית הדין הבינלאומי לצדק בתיק הנוגע להחלת האמנה למניעת וענישה של פשע רצח עם ברצועת עזה ב-26 בינואר, 28 במרץ ו-24 במאי 2024.
היא מזכירה כי בית המשפט, בצעדיו הזמניים מיום 28 במרץ 2024, הורה, במיוחד, לנקוט בכל האמצעים הדרושים והיעילים כדי להבטיח מתן שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי נדרשים בדחיפות, לרבות מזון, מים, חשמל, דלק, מחסה, דרישות לבוש, היגיינה ותברואה, כמו גם אספקה ​​רפואית, וטיפול רפואי ללא דיחוי עם האו"ם והאו"ם.
הצדדים המתקשרים העליונים המעורבים מודאגים במיוחד מהפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי המוכר על ידי בית הדין הבינלאומי בחוות דעתו המייעצת מיום 19 ביולי 2024, כלומר:
1) העברת אוכלוסיה אזרחית.
2) החרמה או תפיסה של קרקע.
3) ניצול משאבי טבע.

4) הרחבת החקיקה של הכוח הכובש.
5) עקירה בכפייה של האוכלוסייה הפלסטינית.
6) האלימות כלפי פלסטינים, כמו גם העובדה שההתנחלויות והמשטר הקשור בהן הוקמו ומתקיימים בניגוד לחוק הבינלאומי.
הצדדים המתקשרים הגבוהים המשתתפים מאשרים את אי-חוקיותן של ההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, הרחבתן והתחזקותן, כמו גם תפיסה בלתי חוקית של רכוש, העברה בכפייה של האוכלוסייה הפלסטינית והעברת עצורים לשטח הכוח הכובש.
הצדדים גם מדגישים את הצורך לחקור את כל ההפרות החמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ולהעמיד את כל האחראים לדין.
קורא לכל הצדדים, בהתאם לחובותיהם על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לחקור ולהעמיד לדין הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות הפרות חמורות, או להסגיר מבצעים לכאורה, לרבות כנדרש בסעיפים 146-148 של אמנת ג'נבה הרביעית, בפרט לחוקק חקיקה למתן אמצעים לדיכוי וסנקציה עונשיים של אנשים כדי לדכא ולמנוע פעולות עונשיות וערכיות דחיפות של כל הפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.
הם גם מזכירים את המחויבות של כל הצדדים המתקשרים הגבוהים לעשות כל מאמץ לשתף פעולה, במידת האפשר, זה עם זה כדי להקל על חקירת הפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי והעמדה לדין של חשודים.

הצדדים המתקשרים העליונים מברכים ומעודדים גם את היוזמות שננקטו על ידי כל הצדדים המתקשרים העליונים, בנפרד או ביחד, ומדגישים את החשיבות של מעקב אחר יישום הצהרה זו והתחייבויותיהם על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות בכל הנוגע לאמצעי אחריות שיש לנקוט כדי לדכא הפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
הצדדים המשתתפים מזכירים כי הליכי החקירה שנקבעו על פי סעיף 149 לאמנת ג'נבה הרביעית, כמו גם הוועדה הבינלאומית לאיתור עובדות הומניטריות, עומדים לרשות כל צד לסכסוך מזוין כדי לחקור כל עובדה הנטענת להוות הפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, לרבות הפרות חמורות, ולתמוך בהן בהשבת גישה.

1. הקבוצה מבקשת לזכור את המנדט הספציפי של ועידה זו, כפי שהוסכם בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם ES-10/24, ומדגישה כי הוועידה צריכה להתמקד ב"צעדים" לאכיפת אמנת ז'נבה הרביעית בשטח הפלסטיני הכבושה, כולל מזרח ירושלים, ולהבטיח כיבודה, בהתאם לסעיף 1 של אמנת ג'נבה ולפי המסמך המוצע בארבעה ההצהרות לא עומדים במנדט הזה.
2- הקבוצה מזכירה וחוזרת על עמדותיה המשותפות עם השליח המיוחד ב-20 בדצמבר 2024 וב-10 בפברואר 2025.
3- טיוטת ההצהרה המוצעת אינה משקפת את חומרת המצב בשטח או את ההפרות החמורות וההפרות הקשות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי שבוצעה על ידי "ישראל" בשטחים הפלסטיניים הכבושים. יתרה מכך, טיוטת ההצהרה המוצעת אינה רק חסרת אמצעים קונקרטיים לאכיפת אמנת ג'נבה הרביעית בשטחים הפלסטיניים הכבושים, אלא מכילה גם כמה טעויות במונחים של פרשנות המשפט ההומניטארי הבינלאומי. הקבוצה מצטערת כי טיוטת ההצהרה המוצעת אינה לוקחת בחשבון את רוב ההערות וההצעות של הקבוצה.
4) הקבוצה סבורה כי תהליך ההכנות וההתייעצות צריך להיות פתוח, כוללני ושקוף, ועליו לכלול משא ומתן טקסטואלי בין-ממשלתי על טיוטת ההצהרה המוצעת, ובדומה לכך, תהליך ההכנות צריך להיות מונחה על ידי שיטות מבוססות קונצנזוס.
בהקשר זה, ראוי לציין כי ללא החששות וסדרי העדיפויות העיקריים של הקבוצה כפי שנקבעו בטיוטת ההצהרה, המסמך הסופי לא יהיה מקובל על הקבוצה, והיא מוכנה להמשך אינטראקציה עם השליח המיוחד.