ממדים חדשים של יחסי אירופה-אמריקאים; ברית אסטרטגית או עימות כלכלי וביטחוני?

הטלת מכסים חדשים של ממשל טראמפ על יבוא פלדה ואלומיניום מאירופה חשפה שוב את ההבדלים הכלכליים בין שני צדי האוקיינוס ​​האטלנטי. ההחלטה, שתיכנס לתוקף ב-12 במרץ, גררה תגובה חריפה מהאיחוד האירופי, ומראה כי העימות בין בריסל לוושינגטון אמור להתרחב גם לאזורי סחר וכלכליים בנוסף להיבטים ביטחוניים. למעשה, מדיניות זו היא חלק מהקרע הרחב יותר שנוצר בין אירופה לארצות הברית בשנים האחרונות, במיוחד לאחר המלחמה באוקראינה. האירופים, שדאגו למדיניותו ההולכת וגוברת של פרוטקציוניזם מאז כניסתו לתפקיד, מתמודדים כעת עם שורה של אתגרים כלכליים וביטחוניים שהפכו את הסיכויים לשיתוף פעולה טרנס-אטלנטי לא ודאות מאי פעם.
הגדרות חדשות; לחץ כלכלי או כלי מיקוח?
טראמפ השתמש בעבר במדיניות מכסים ככלי ללחוץ על שותפים כלכליים בתקופת נשיאותו. הניסיון של 2018 הראה שגישה זו, בנוסף להגברת המתיחות בין ארצות הברית לאירופה, הובילה גם לתגובות תגמול מבריסל. האיחוד האירופי בוחן כעת אפשרויות כמו העלאת מכסים על מוצרים תעשייתיים וחקלאיים בארה"ב, אך גם לגישה זו יש מגבלות מסוימות. בניגוד לסין, לאירופה יש תלות הדדית כלכלית נרחבת עם ארצות הברית, והסלמה של מלחמת הסחר עלולה להזיק לשני הצדדים. אבל כמה אנליסטים מאמינים שטראמפ מנסה להשתמש בכלי ככלי משא ומתן לשינוי המדיניות האירופית בנושאים אחרים, כולל המשבר באוקראינה.

אוקראינה; נקודת מחלוקת או נקודת אחדות?
סוגיית אוקראינה ומידת התמיכה וההתחייבויות האמריקאיות בהקשר זה הפכו לאחת מנקודות המחלוקת בין שני הצדדים. הפסגה האחרונה בלונדון, בהנחיית ראש ממשלת בריטניה קייר סטארמר ובהשתתפות מנהיגי אירופה וקנדה, הראתה שאירופה מבקשת להגדיל את תפקידה במלחמה באוקראינה. בפגישה, מדינות אירופה חשפו תוכנית בת ארבעה שלבים לסיום המלחמה ולהגן על אוקראינה, תוך הדגשה שגם ארצות הברית חייבת להצטרף לתהליך. הפסגה, שנערכה לאחר הסכסוך השנוי במחלוקת בין טראמפ לזלנסקי, משקפת את רצונה של אירופה לצמצם את תלותה במדיניות של וושינגטון ולאמץ גישה עצמאית יותר למשבר אוקראינה.
אסימטריה ביטחונית ומאמצים להשגת אוטונומיה אסטרטגית
ההתפתחויות האחרונות, במיוחד מתחים כלכליים וסכסוכים סביב אוקראינה, גרמו לאירופה לשאוף ברצינות רבה יותר לצמצם את התלות הביטחונית והכלכלית שלה בארצות הברית. בשנת 2023, האיחוד האירופי העביר חוק המאפשר לגוש להשתמש באמצעים הדדיים נגד צעדי ענישה כלכליים שננקטו על ידי מדינות אחרות. יתרה מכך, אירופה מרחיבה את שיתוף הפעולה שלה עם מדינות הדרום הגלובלי, כולל הודו ודרום אמריקה, על מנת להפחית את התלות בארה"ב ובסין. למרות שהמאמצים הללו עדיין לא הגיעו לתוצאה סופית, הם מייצגים שינוי הדרגתי באסטרטגיה האירופית הגדולה.
תחזית עתידית; ברית שברירית או פילוג עמוק יותר?
ככל שהמתח בין אירופה לארצות הברית מתגבר, עתיד היחסים הטרנס-אטלנטיים אפוף אי ודאות. מצד שני, מלחמת הסחר והמדיניות הפרוטקציוניסטית של טראמפ הפעילו לחץ כלכלי נוסף על התעשיות האירופיות ויצרו פוטנציאל להסלמה של סכסוכים. מצד שני, המשבר האוקראיני והמאמצים של אירופה למלא תפקיד עצמאי יותר בביטחון העולמי הם סימן למהלך ההדרגתי של היבשת לקראת עצמאות אסטרטגית. השאלה העיקרית היא האם אירופה תוכל לעמוד בלחצים הכלכליים והביטחוניים של ארה"ב, או שהיא תישאר במסגרת הסדר הממוקד בארה"ב? התשובה לשאלה זו עשויה לקבוע את מהלך ההתפתחויות הגיאופוליטיות העתידיות.