בעוד שההסכם הוצג כשותפות כלכלית, הממדים הגיאופוליטיים שלו יכולים להשפיע באופן משמעותי על האוטונומיה הכלכלית של קייב ועל קבלת ההחלטות האסטרטגיות.
לאחר מחלוקת מילולית אינטנסיבית בין דונלד טראמפ לוולודימיר זלנסקי, התקשורת הודיעה כי אוקראינה קיבלה את הצעת ארה"ב לשותפות במכרות המדינה וזלנסקי ייצא בקרוב לוושינגטון כדי לחתום על הסכם הכרייה.
הצעתו של טראמפ להשתלט על המכרות של אוקראינה הוגשה בזמן שהוא יזם משא ומתן עצמאי בין ארה"ב ורוסיה, ללא אוקראינה ואירופה, בהנחיית ערב הסעודית ומטרתה לסיים את המלחמה באוקראינה. המהלך עורר גלים של התנגדות עזה בבירות קייב ובירות אירופה.
במקביל לקידום המשא ומתן להפוגה, טראמפ, שהדגיש את ההכרח לתבוע בחזרה את הסיוע הכספי והצבאי של ארה"ב בהיקף של 350 מיליארד דולר באוקראינה, הציע לוושינגטון לקבל נתח גדול ממשאבי המינרלים של המדינה. הבקשה נתקלה בחוסר הסכמה מוחלט מצד וולודימיר זלנסקי. המחלוקת לא הייתה מוגבלת רק לנושאים כלכליים, אלא טראמפ, שהמשיך בעמדתו החזקה, כינה את זלנסקי "רודן" וקרא לבחירות ולפרוש מהשלטון. זלנסקי, מצדו, תיאר את טראמפ כאדם שחי "בבועה של מידע מוטעה".
על רקע האתגרים בין שתי המדינות, התקשורת הודיעה כי זלנסקי נסוג לנוכח בקשתו של טראמפ, וושינגטון וקייב עומדות לנהל משא ומתן על משאבי המינרלים של אוקראינה. לגבי טיוטת העסקה שפרסמה התקשורת, רבים רואים בה לא שיתוף פעולה כלכלי אלא סוג של תן וקח גיאופוליטי.
מסגרת ההסכם: השקעה או שליטה?
על פי המידע שפורסם, ההסכם הוסדר על בסיס "קרן השקעות משותפת" בין ארה"ב ואוקראינה לניצול משאבי המינרלים של המדינה. ככל הנראה, העסקה הוצגה ככלי לספק את המשאבים הכספיים הדרושים לבנייה מחדש של אוקראינה. עם זאת, בפועל ייווצר מנגנון שבאמצעותו חלק גדול מהשליטה והרווחים מהמשאבים יועבר לארצות הברית.
על פי הנוסח הראשוני של ההסכם, אוקראינה התחייבה להקצות לקרן 50 אחוז מההכנסות הנובעות ממשאבי המכרה החדשים שלה. בנוסף, כל החלטה לגבי העברה או מכירה של המשאבים יכולה להתקבל רק בהסכמת הצד האמריקאי. משמעות הדבר היא שאוקראינה, גם במקרה של צורך מתעורר במשאבים הכספיים שלה, אינה מסוגלת לקבל החלטות לגבי עתודות המינרלים שלה באופן עצמאי.
ממדי ההסכם אינם מוגבלים רק למתכות יקרות אלא כוללים גם משאבי פחמימנים, נפט וגז טבעי, וכן תשתיות הקשורות לתעשיות אלו. נושא זה העלה את שיתוף הפעולה מעבר לשותפות כלכלית פשוטה, והפך אותו לכלי להשפעה הגיאופוליטית של ארה"ב באוקראינה.
חשיבות אסטרטגית של משאבי המינרלים של אוקראינה
אוקראינה היא אחת המדינות העשירות באירופה מבחינת משאבי מינרלים. במדינה יש יותר מ-20,000 מרבצי מינרלים מ-116 סוגים שונים, שחלקם, כמו ליתיום, קובלט, ניקל ומנגן, בעלי חשיבות גבוהה לתעשיות לייצור סוללות ולטכנולוגיות מודרניות.
רבות מהשמורות הללו ממוקמות בחלקים המזרחיים של אוקראינה, כולל דונייצק ולוהנסק, שחלקים מהם נשלטים כיום על ידי רוסיה. עם זאת, הרזרבות שעדיין נמצאות בידי קייב נחשבות לתמיכה חשובה בשיקומה הכלכלי של המדינה. עם ההסכם, ארה"ב לא רק משיגה גישה למשאבים אלה, אלא גם יכולה להשתמש בהם ככלי להשפיע על המדיניות הכלכלית של אוקראינה ואף על הביטחון.
אתגרים כלכליים והסתמכות כלכלית
במבט ראשון, ההסכם עשוי למשוך השקעות זרות לאוקראינה ולהקל על ההתקדמות הכלכלית של המדינה. עם זאת, בפועל, היא עשויה להציב את אוקראינה במסלול של הסתמכות ארוכת טווח על ארצות הברית.
אחד האתגרים הגדולים של ההסכם הוא חלק הרוב של ארה"ב בקרן ההשקעות המשותפת, המאפשר לוושינגטון לקבל החלטות מפתח לגבי אופן ניצול המכרות. נושא זה מפחית באופן משמעותי את כוח קבלת ההחלטות של אוקראינה וגורם לשימוש במשאבי המפתח של המדינה להשגת היעדים האסטרטגיים של ארה"ב.
כמו כן, ההסכם נעשה בעוד עתיד הסיוע הצבאי של ארה"ב לאוקראינה אינו ברור. הרפובליקנים בקונגרס האמריקני הביעו מספר פעמים את חוסר שביעות רצונם מהמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה. באווירה כזו, סביר להניח שארצות הברית תשתמש בהסכם ככלי להגברת הלחץ על ממשלתו של זלנסקי ולאלץ את אוקראינה לוותר יותר בעניינים מדיניים וביטחוניים.
השלכות גיאופוליטיות של ההסכם
עסקת המינרלים בין ארה"ב לאוקראינה אינה רק הסכם כלכלי; יש לה גם ממדים גיאופוליטיים משמעותיים. השליטה של ארה"ב על מרבצי המינרלים של אוקראינה יכולה להשפיע על ביטחון האנרגיה של אירופה ועל הסתמכות היבשת על משאבים חדשים.
מנגד, רוסיה, שתמיד ראתה באוקראינה חלק מתחום ההשפעה שלה, חולקת מאוד על ההסכם. מוסקבה כנראה רואה בהסכם צעד לקראת חיזוק ההשפעה הכלכלית והאסטרטגית של ארצות הברית במזרח אירופה ועשויה לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר במזרח אוקראינה כדי לשבש את יישומו.
בנוסף, ההסכם עשוי להגביר את המתיחות בין ארה"ב לאירופה. מדינות אירופה, במיוחד צרפת וגרמניה, תמיד ביקשו לשמור על האוטונומיה האסטרטגית שלהן מול ארה"ב. הגדלת ההשפעה הכלכלית של וושינגטון על משאבי אוקראינה עלולה לעורר חששות בבריסל כי ארה"ב הופכת למעצמה דומיננטית בכלכלת אוקראינה, השולטת במשאביה החיוניים.
השקעה או שליטה חדשה?
במקום לסלול את הדרך לעצמאות הכלכלית של אוקראינה, ההסכם עשוי להעמיק את התלות של המדינה בארצות הברית. אמנם תוצאות המלחמה עדיין לא ברורות, והפער בין קייב לוושינגטון באשר למדיניות עתידית הולך וגובר, אך נותר לראות אם ההסכם יפעל כחיזוק לכלכלת אוקראינה או ככלי להרחבת ההשפעה הכלכלית והגיאופוליטית של ארצות הברית במדינה.
נור ניוז