נתניהו הדגיש שוב בנאומו בפני הכנסת את המשך המלחמה ויצירת שינויים במזרח התיכון. מול מחאות פנימיות ומכשולים פוליטיים, הוא מנסה להסיט את דעת הקהל על ידי דלקת מתחים.
נתניהו מאוים בשחיתות, שוחד וניצול לרעה של כוח. הוא משתמש במלחמה כאמצעי להסיח את תשומת הלב מבתי המשפט שלו, והופך את המשבר להזדמנות להישרדות.
לאחר 15 חודשי מלחמה, הכיבוש לא רק שלא הצליח להשיג את מטרותיו, אלא שחולשת הממסד הצבאי וחוסר שביעות הרצון הפנימי גברו. ההפגנות נגד נתניהו גברו בתוך ישראל, כאשר מפלגות יריבות קראו להתפטרותו.
נתניהו פנה לטראמפ בבקשת תמיכה להמשך מדיניותו. אבל טראמפ החדש לא מאוד מוכן להגדיל את העלויות הכלכליות בארה"ב ולספק סיוע כספי וציוד לישראל כדי להבטיח את הישרדותו של נתניהו.
ממשל ביידן הזהיר את הישות הציונית כי תנתק את הסיוע הצבאי אם יתקוף את רפיח. אבל נתניהו הוכיח שהוא מתעלם מהאזהרות ומתעקש להמשיך במלחמה.
מספר הנפגעים הצבאיים הגבוה והמשבר הכלכלי הפכו את מעמדה של תל אביב לשביר. משפחות החטופים והמפגינים רואים במדיניות המלחמה של נתניהו את הגורם העיקרי להסלמה של הבעיות ודורשים לשים קץ לסכסוך.
חמאס איים לעכב את שחרור האסירים הישראלים בתגובה להפרת הפסקת האש. זה מעיד שגם נתניהו לא הצליח לפתור את משבר בני הערובה.
בניגוד לאמור לעיל, ציר ההתנגדות מוכן להגיב להסלמה של התקיפות הישראליות. מפלגת חיזבאללה הלבנונית חיזקה את נוכחותה העממית בגבול הצפון, ומדינות חזית ההתנגדות הודיעו כי יגיבו לכל פעולה תוקפנית.
נתניהו מבין שסוף המלחמה יהיה תחילת משפטו הפנימי. המשך המשבר עשוי להציל אותו לזמן מה, אך בסופו של דבר הוא יחשוף את ישראל למשברים גדולים יותר שלא ניתן לשלוט בהם.
נור ניוז